בחמישה עשר בשבט (לחן צבי נגן)
העתקת מילות השיר

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, בְּבוֹא אָבִיב אֵלֵינוּ, יוֹרֵד מַלְאָךְ, פִּנְקָס בַּיָּד רוֹשֵׁם כָּל צִיץ, כָּל עֵץ, כָּל בַּד וְכָל נִטְעֵי גַּנֵּינוּ. טַ לַ לָה... מֵעִיר אֶל עִיר, מִכְּפָר אֶל כְּפָר נִשָּׂא הוּא קַל כְּנָפַיִם; יוֹרֵד בַּגַּיְא, עוֹלֶה בָּהָר, עוֹבֵר בִּיעָף אֶת הַמִּדְבָּר וְשָׁב אֶל הַשָּׁמַיִם. טַ לַ לָה... וּכְשֶׁהַפִּנְקָס יִהְיֶה מָלֵא כָּל עֵץ וְצִיץ וָשִׂיחַ, וּכְשֶׁהַמִּדְבָּר יַהֲפֹךְ שָׂדֶה וְכָל אַרְצֵנוּ – גַּן רָוֶה, יוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ. טַ לַ לָה...בחמישה עשר בשבט, בבוא אביב אלינו, יורד מלאך, פנקס ביד רושם כל ציץ, כל עץ, כל בד וכל נטעי גנינו. ט ל לה... מעיר אל עיר, מכפר אל כפר נישא הוא קל כנפיים; יורד בגיא, עולה בהר, עובר ביעף את המדבר ושב אל השמיים. ט ל לה... וכשהפנקס יהיה מלא כל עץ וציץ ושיח, וכשהמדבר יהפוך שדה וכל ארצנו – גן רוה, יופיע המשיח. ט ל לה...
מילים: ש. שלום (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: צבי נגן
כתיבה: 1932

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט,
בְּבוֹא אָבִיב אֵלֵינוּ,
יוֹרֵד מַלְאָךְ, פִּנְקָס בַּיָּד
רוֹשֵׁם כָּל צִיץ, כָּל עֵץ, כָּל בַּד
וְכָל נִטְעֵי גַּנֵּינוּ.
טַ לַ לָה...

מֵעִיר אֶל עִיר, מִכְּפָר אֶל כְּפָר
נִשָּׂא הוּא קַל כְּנָפַיִם;
יוֹרֵד בַּגַּיְא, עוֹלֶה בָּהָר,
עוֹבֵר בִּיעָף אֶת הַמִּדְבָּר
וְשָׁב אֶל הַשָּׁמַיִם.
טַ לַ לָה...

וּכְשֶׁהַפִּנְקָס יִהְיֶה מָלֵא
כָּל עֵץ וְצִיץ וָשִׂיחַ,
וּכְשֶׁהַמִּדְבָּר יַהֲפֹךְ שָׂדֶה
וְכָל אַרְצֵנוּ – גַּן רָוֶה,
יוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ.
טַ לַ לָה...
בחמישה עשר בשבט,
בבוא אביב אלינו,
יורד מלאך, פנקס ביד
רושם כל ציץ, כל עץ, כל בד
וכל נטעי גנינו.
ט ל לה...

מעיר אל עיר, מכפר אל כפר
נישא הוא קל כנפיים;
יורד בגיא, עולה בהר,
עובר ביעף את המדבר
ושב אל השמיים.
ט ל לה...

וכשהפנקס יהיה מלא
כל עץ וציץ ושיח,
וכשהמדבר יהפוך שדה
וכל ארצנו – גן רוה,
יופיע המשיח.
ט ל לה...



הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

אביטל שחר 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

המבצעת למדה את השיר בסביבות שנת 1961, אולי מהמורה לזמרה צבי נגן בביה"ס היסודי "גרץ" בתל-אביב.


על השיר

ר' גם "בחמישה עשר בשבט" בלחן נרדי ושם עוד פרטים והפניות.

מספר הגולש עמוס אוזר, קיבוץ אושה:

אני זוכר עד היום את השיעור (בכיתה ז' או ח', 1960 או 1961) שבו צבי ניגן לנו בהתחלה את השיר של נרדי, והוסיף ואמר שיש מנגינה נוספת, אותה הוא ניגן לנו ושאל איזו מהמנגינות אנחנו רוצים ללמוד. כל הכיתה, פה אחד, ביקשה את המנגינה השנייה, ואז הוא אמר בגאווה, אבל בצניעות: "את המנגינה הזו אני הלחנתי". מאז, בדיוק 50 שנה, אני זוכר את השיר הזה, על כל מילותיו, ומלמד אותו גם את תלמידיי, מדי שנה כשאנו עורכים את סדר ט"ו בשבט.

ומוסיף הגולש שלמה לימון:

נולדתי בתאריך 9.9.1946 בתל אביב. בכיתה א' עברנו לשכונת קרית שלום בתל אביב, שם למדתי בבי"ס ''גבעת השלום'', והמורה צבי נגן היה מורי לזִמרה. הוא נהג להגיע לבית הספר רכוב על אופנוע עם סירה מבית ספר ''גרץ'', שגם בו לימד זִמרה. את השיר שאת לחנו הוא חיבר, הוא לימדַנו לקראת ט''ו בשבט בשנת 1957, וכל שנה שרנו אותו בט''ו בשבט. גם אני, בהיותי מורה ומחנך בביה"ס התיכון עירוני א' בת"א, לימדתי את תלמידיי את השיר הזה לפי לחנו של צבי נגן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר
תגיות




עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:12


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: