קרועים אנו (לחן עממי) - לאה דגנית

קְרוּעִים אָנוּ בְּלוּאִים אָנוּ לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי. הַלְלוּיָהּ הַלְלוּיָהּ הַלְלוּהוּ עַד בְּלִי דַּי. וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב. וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב. רְעֵבִים אָנוּ צְמֵאִים אָנוּ לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נְקַדֵּשׁ עַל לֶחֶם צַר. הַלְלוּיָהּ הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר. וְהַלֵּב פָּרוּעַ וְרָעֵב וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב. וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב... ...חֶבְרַיָּא, בּׂאוּ! מִתֹּהוּ אֱלֵי בֹּהוּ אֶל בַּל-נֵדַע-מַה-שְּׁמוֹ-הוּא יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל. רַק רוּחַ סְתָו גּוֹנֵחַ כַּכֶּלֶב הַקֵּרֵחַ. מָחָר - עוֹרֵב פּוֹרֵחַ, אֶתְמוֹל - אִי, לַהֲדָם! הָא לַחְמָא - לֶחֶם עֹנִי וּבְשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי מִי עוֹד אֻשָּׁר כָּמוֹנִי אֲנִי כַּפָּרָתוֹ! עוֹלָם הַזֶּה כַּזַּיִת. עוֹלָם הַבָּא הוּא פַּיִט אַשְׁרֵי כָּל בֶּן-בְּלִי-בַּיִת אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם-זוּ!... נִתְהוֹלֵלָה נִתְחוֹלֵלָה נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה! בִּסְחַרְחֹרֶת לֵב שִכּׂרֶת כְּצִפּׂרֶת אֶל הָאֵשׁ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ פְּתַח אֶת פִּיהוּ יַיִן תֵּן לוֹ. הׂלּוּ חׂלּוּ צַעַר גֹּלּוּ הַלְלוּיָהּ לֵב יָחֵף!קרועים אנו בלויים אנו לכבוד יום טוב נעד טלאי על גבי טלאי הללויה הללויה הללוהו עד בלי די והלב קרוע ויחף והלב ירון יריע מני כאב והלב קרוע ויחף והלב ירון בכאב רעבים אנו צמאים אנו לכבוד יום טוב נקדש על לחם צר הללויה הללויה הללו מן המיצר והלב פרוע ורעב והלב ירון יריע מני כאב והלב קרוע ויחף והלב ירון בכאב חבריא בואו מתוהו אלי בוהו אל בל נדע מה שמו הוא ינחנו הגורל רק רוח סתיו גונח ככלב הקרח מחר עורב פורח אתמול אי להדם הא לחמא לחם עוני ובשבת תחכמוני מי עוד מאושר כמוני אני כפרתו עולם הזה כזית עולם הבא הוא פיט אשרי כל בן בלי בית אשרי כל איש גם זו נתהוללה נתחוללה נשתוללה אמן סלה בסחרחורת לב שיכורת כציפורת אל האש. מי שיש לו מי שאין לו פתח את פיהו יין תן לו הולו הולו צער גולו הללויה לב יחף

מילים: אברהם שלונסקי (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי

קְרוּעִים אָנוּ

בְּלוּאִים אָנוּ

לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.

הַלְלוּיָהּ

הַלְלוּהוּ עַד בְּלִי דַּי.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף

וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף

וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב.

רְעֵבִים אָנוּ

צְמֵאִים אָנוּ

לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נְקַדֵּשׁ עַל לֶחֶם צַר.

הַלְלוּיָהּ

הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר.

וְהַלֵּב פָּרוּעַ וְרָעֵב

וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף

וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב...

...חֶבְרַיָּא, בּׂאוּ!

מִתֹּהוּ אֱלֵי בֹּהוּ

אֶל בַּל-נֵדַע-מַה-שְּׁמוֹ-הוּא

יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל.

רַק רוּחַ סְתָו גּוֹנֵחַ

כַּכֶּלֶב הַקֵּרֵחַ.

מָחָר - עוֹרֵב פּוֹרֵחַ,

אֶתְמוֹל - אִי, לַהֲדָם!

הָא לַחְמָא - לֶחֶם עֹנִי

וּבְשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי

מִי עוֹד אֻשָּׁר כָּמוֹנִי

אֲנִי כַּפָּרָתוֹ!

עוֹלָם הַזֶּה כַּזַּיִת.

עוֹלָם הַבָּא הוּא פַּיִט

אַשְׁרֵי כָּל בֶּן-בְּלִי-בַּיִת

אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם-זוּ!...

נִתְהוֹלֵלָה

נִתְחוֹלֵלָה

נִשְׁתּוֹלֵלָה

אָמֵן סֶלָה!

בִּסְחַרְחֹרֶת

לֵב שִכּׂרֶת

כְּצִפּׂרֶת

אֶל הָאֵשׁ.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ

מִי שֶׁאֵין לוֹ

פְּתַח אֶת פִּיהוּ

יַיִן תֵּן לוֹ.

הׂלּוּ חׂלּוּ

צַעַר גֹּלּוּ

הַלְלוּיָהּ

לֵב יָחֵף!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

נוסח יוסף גולנד

איחוי בית ראשון ושני לבית יחיד:

קְרוּעִים אָנוּ,

בְּלוּיִים אָנוּ, -

לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.

הַלְלוּיָהּ!

הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר

[בפזמון:]

אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ-בֶּן-בַּיִת

אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם זוּ!

[בפזמון:]

נִתְהוֹלֵלָה, נִשְׁתּוֹלֵלָה,

נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

נוסח לאה דגנית

סוף בית ראשון]

הַלְלוּיָהּ עַד בְּלִי דַּי

[איחוי ההמשך]

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְרָעֵב

וְהַלֵּב יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְרָעֵב

וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב

[דילוג על בית שני]

[בהמשך:]

לַחְמִי הוּא לֶחֶם עֹנִי

וּבְשַׁבָּת תַּחְכְּמוֹנִי...

נִתְהוֹלֵלָה!

נִשְׁתּוֹלֵלָה נִתְהוֹלֵלָה

נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ

מִי שֶׁאֵין לוֹ הַיְנוּ הַךְ

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ

יַיִן תֵּן לוֹ לֵב יָחֵף

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מפי ותיקי הגבעטרון

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, מִי שֶׁאֵין לוֹ

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַיְנוּ הַךְ

לֹא חֶדֶר וְלֹא בַּיִת

סָבִיב שָׁמִיר וָשַׁיִת

הָעוֹלָם הוּא כְּזַיִת

וַאֲנִי כַּפָּרָתוֹ.

לַחְמִי לֶחֶם עֹנִי

אָהֳלִי מְעוֹנִי

וּמִי מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי

אֲנִי כְּפֶרֶא בּוֹ

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

גרסת "שירון שומרי"

שִׁיר הֶפְקֵר

בְּלוּיִים אָנוּ

קְרוּעִים אָנוּ

לִכְבוֹד יוֹם טוֹב

נָשִׂים טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.

הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּיָהּ,

הַלְלוּיָהּ עַד בְּלִי דַּי.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְעָיֵף

וְהַלֵּב יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.

חַבְרַיָּא בּוֹאוּ

אֶל תֹּהוּ וָבֹהוּ,

מִבְּלִי לָדַעַת שְׁמוֹ הוּא

יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

למנצח על הטראסקה שיר מזמור

[שורה 3]

לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעֲדֶה טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי

[בית 2 שורה 3]

לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נִטְעַם פֵּרוּר לֶחֶם צָר

[בית נוסף]

אֲנִי קֻנְדָּס פּוֹחֵח

עַל כָּל אָבִיב אוֹרֵחַ

מָחָר עוּרְבָא פּוֹרֵחַ

אֶתְמוֹל? אִי לַהֲדָם

הָא לַחְמָא לֶחֶם עֹנִי

הָאֹהֶל הוּא מְעוֹנִי

וּמִי עוֹד מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי

אֲנִי כַּפָּרַתּוֹ

נִתְהוֹלֵלָה

נִתְחוֹלֵלָה

מִתַּרְעֵלָה

נִשְׁתּוֹלֵלָה

בִּסְחַרְחֹרֶת

לֵב שִכֹּרֶת

כְּצִפֹּרֶת

אֶל הָאֵשׁ.

הֹלּוּ חוּלוּ

כְּאֵבְכֶם גֹּלּוּ

הָבוּ גֹּדֶל רַב לַטְרָאסְק

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

בתים נוספים שנדפסו בשירונים

עוֹלָם הַזֶּה - כַּזַּיִת

עוֹלָם הַבָּא - הוּא פַּיִט

אֲשֶׁר כָּל בֵּן בְּלִי בַּיִת

כָּמוֹהוּ גַּם אֲנִי

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ

מִי שֶׁאֵין לוֹ

פְּתַח אֶת פִּיהוּ

יַיִן תֵּן לוֹ.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפנקסה של הדסה ברלינסקי

לַחְמִי לֶחֶם עֹנִי

הָאֹהֶל הוּא מְעוֹנִי

וּמִי מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי

כָּמוֹנִי הַפּוֹעֵל

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וּמִי שֶׁאֵין לוֹ

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַיְנוּ הָךְ

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפי חנה לזר

קְרוּעִים אָנוּ

בְּלוּיִים אָנוּ

לִכְבוֹד יוֹם טוֹב

טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.

הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּיָהּ,

הַלְלוּיָהּ עַד בְּלי דַּי.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְדוֹאֵב

וְהַלֵּב יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב

חַבְרַיָּא בּוֹאוּ

אֶל תֹּהוּ וְאֶל בֹּהוּ

מִבְּלִי לָדַעַת כָּמוֹהוּ

כָּמוֹנִי הַפּוֹעֵל

אֲנִי קֻנְדָּס פּוֹרֵחַ

אֲנִי תָּמִיד שָׂמֵחַ

אֶתְמוֹל גָּוַע מְעוֹנִי

הַיּוֹם סוֹעֵר הַדָּם

הוֹי לַחְמִי לֶחֶם עֹנִי

מִי מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי

הוֹי מִי מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי

כָּמוֹנִי הַפּוֹעֵל

כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַיְנוּ הָךְ

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ

אָרְחֵי פָּרְחֵי כָּךְ וְכָך

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרודיה דו-לשונית עברית-יידית

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַעֲרָה יָפָה,

מִי שֶׁאֵין לוֹ – קושט אַ בער;

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִטָּה רַכָּה,

מִי שֶׁאֵין לוֹ – שלאָפט אויף דר'ערד.

פזמון:

לַחְמִי – לֶחֶם עֹנִי,

הָאֹהֶל – הוּא מְעוֹנִי,

מִי עוֹד עַלִּיז כָּמוֹנִי,

כָּמוֹנִי – הַפּוֹעֵל?

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל,

מִי שֶׁאֵין לוֹ – טאַפּט א וואַנט;

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ,

מִי שֶׁאֵין לוֹ – טראָגט א זאַק.

פזמון:

[בית אחרון]

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַה לְּהַגִּיד,

מִי שֶׁאֵין לוֹ – האַקט אַ טשייניק.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

לאה דגנית

שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב

השיר המקורי של שלונסקי מתחיל: "קרועים אנו בלואים אנו", אך בכל השירונים שבספרייה הלאומית האתחלתא היא:... בלויים אנו.

כותבת חגית הלפרין, מעגבניה ועד סימפוניה: השירה הקלה של אברהם שלונסקי ופארודיות על שירתו (ספריית פועלים, תשנ"ז 1997), עמ' 70, 74:

[מתארכת את המילים לשנים 1924-1923 אך ראו להלן]. הפזמון "קרועים אנו" נדפס בפעם ראשונה בשלמות ב"כתובים" שנה ב' גליון ל"ה/ל"ו, ג' סיוון תרפ"ח (22.5.1928) [בפועל נדפס שם חלקית; ראו צילום העיתון – זֶמֶרֶשֶׁת] במדור "זמירות" שיסד שלונסקי להפצת שיר-העם הארצישראלי. הפזמון כונס במהדורת "שירים" שיצאה ב-1954, כרך א', עמ' 231-230.

כבר בשירון "החלוצים" משנת תרפ"ה מתפרסמים שני הבתים הראשונים של השיר תחת הכותרת "הללויה" ללא שם המחבר, וזו עדות להיקלטותו המהירה של הפזמון ולהפיכתו לשיר-עם. הפזמון כתוב בהברה האשכנזית.

לפי הכתוב בשירונים אחדים הלחינה את השיר אחותו של שלונסקי, המלחינה ורדינה שלונסקי, אולם במכתבה לדן אלמגור (7.11.1974) סיפרה ורדינה כי היא כתבה רק את העיבוד ללחן. לדבריה באמצע שנות השלושים (בין השנים 1934 ל-1937) ביקש ממנה שלונסקי שתכין "מֶלוֹדֶקְלָמַצְיָה" לשיר הזה בשביל אשתו הראשונה לוסיה, שחקנית תיאטרון ה"אוהל". לפי עדותה, שני אחיה, אברהם ודב, "הרכיבו" את הלחן, והיא לא ידעה בדיוק מה מקורו. המנגינה לדעתה היא בהשפעת הפולקלור היהודי הרומני, והיא גם העלתה סברה שזו מנגינה שחיבר אביהם, טוביה שלונסקי. חלקו השני של הלחן לדברי ורדינה שלונסקי הוא "מנגינה עממית מקורית - הורה סוערת שהייתה אופיינית לאותה תקופה. אברהם חיבר את המילים לתוך הצלילים". ורדינה שלונסקי סיפרה כי השיר הושר לראשונה עוד בעין-חרוד בשנת 1922 [נתון זה סותר את התיארוך הראשי אצל הלפרין – זֶמֶרֶשֶׁת] בפי אחותה אידה (יהודית), שלימים הייתה לזמרת אופרה ושם הבימה שלה היה נינה ולרי. לאחר זמן נוספו לשיר ביצועים רבים. שרו אותו השחקנית לוסיה שלונסקי, הזמר יוסף גולנד, הזמרת רבקה מחט (רעייתו של יעקב מחט, מאנשי ה"חברה טראסק"), שחקנית "האהל" לאה דגנית, והשחקנית מרים ברנשטיין-כהן.

לשיר נוצרו וריאנטים אחדים ועל-פי-רוב הושר רק בחלקו. לדברי המוסיקאי מנשה רבינא ["סוללי הדרך לזמר העברי" בתוך: ספר העלייה השלישית, 1964, עמ' 841 - 846], כתב שלונסקי את השיר עוד ברוסיה ושינה אותו בהיותו בעין-חרוד לפי צורכי המקום והנסיבות, אולם קשה לקבל עדות יחידה זו, משום שסגנון השיר ואופיו אינם מתאימים לרוח השירים שכתב שלונסקי לפני עלייתו ארצה, וקרוב לוודאי שהשיר נכתב לראשונה בתקופת עין-חרוד.

בארכיון שלונסקי נתגלה נוסח נוסף של הפזמון "קרועים אנו" שכותרתו "למנצח על הטראסקה שיר מזמור" [...] בפרק זכרונותיו "מעגבניה ועד סימפוניה" (1954) אכן התייחס שלונסקי אל המנון החלוצים "קרועים אנו" כאל המנון "חברה טראסק" ורמז על הקשר ביניהם. מסתבר שמתחילה כתב שלונסקי שני שירי המנון הקשורים ל"חברה טראסק" וחוץ מן הפזמון "המנון הטראסק" נחשב גם "קרועים אנו" בעיני שלונסקי להמנונם של בני החבורה [...] הדמיון בין שני הפזמונים בולט [...] אולם כבר בתקופה מוקדמת, סמוך לזמן הדפסתו של "קרועים אנו" (ג' סיוון תרפ"ה) שינה שלונסקי את הכותרת "למנצח על הטראסקה שיר מזמור" ומחק את השורות המקשרות את השיר במפורש ל"חברה טראסק".

אכן, הלחן נדפס כבר בדף הנלווה "מנגינות לשירי "החלוצים" (1926). גם ב"ספר שירים ומנגינות קובץ שלישי" רשום כי הלחן המוכר מסורתי. בעדות נוספת שמסרה ורדינה שלונסקי לתכנית הרדיו "שאלה של טעם", מסרה כי חיברה את הלחן בשנת 1930 עת ביקר אותה אחיה אברהם שלונסקי בפריס, אך מאיר נוי שתיעד את הדברים בכרטסתו, מעיר עליהם בצדק כי הלחן נדפס קודם לכן.

מקור מוקדם נוסף המעיד על תפוצת השיר: בכתבה בעתון "השומר הצעיר" מיום 25.1.1928 מדווח על השירון "שירוננו": קובץ שירים בהוצאת הקן בטיקוצין (פולניה), ובה נכלל השיר "קרועים אנו, בלואים אנו". לא ברור אם נשמר עותק של מקור זה.

בתיעוד בכרטסת מאיר נוי לכתב יד בלחן משה ביק, רשום כי ביק "הלחין מילים שנמסרו לידיו ב-1921, כפי שהודפסו ב"דבר". לא ידע שהשיר הוא שלונסקי". עם זאת, העדות חשודה כי חיפוש המילים במאגר "עיתונות יהודית היסטורית" אינו מאתר הדפסה של השיר ב"דבר" ולא ידוע על הדפסה של השיר קודם לשירון "החלוצים" (תרפ"ה). לחן שלישי חיבר לשיר בשנת 1928 דניאל סמבורסקי.

תווי הלחן המוכר (הנוכחי) נדפסו לראשונה ברישום מ[שה] ב[יק] "מפי המזמרים". רישום זה נכלל בכרטיסת מאיר נוי.

חלק הלחן המתחיל ב"חבריה בואו" (בתווים מ"הבה נשירה") מזכיר את לחן "שימו שמן", וחלק הלחן "מי שיש לו" מזכיר את לחן "עמק עמק עבודה". חלק זה נעדר בלחן כפי שנכלל ב"מנגינות לשירי 'החלוצים'" [ראו בדף זה], ב"שירי עמי" ובביצוע המוקדם של מאיר גלס. עולה חשד שזה נדבך מאוחר יותר.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קרועים אנו (לחן ביק)

מקור: "שירי עמי (Songs of my People)", Anshe Emet Synagoogue, 1938, עמוד 20

מקור: "הבה נשירה [Hawa Naschira]", Anton Benjamin, Leipzig-Hamburg , 1935, עמוד 22-23

מקור: "מנגינות לשירי "החלוצים"", [בצלאל], אחרי תרפ"ה

מתוך: "כתובים" ג' סיון תרפ"ח 22.5.1928

חלוצים וחלוצות

עדכון אחרון: 28.10.2024 19:12:46