כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.
שָׁם יֶשְׁנָן עֲלָמוֹת
הַמַּגִּישׁוֹת כּוֹסוֹת
מְלֵאוֹת יַיִן אָדֹם אָדֹם.
כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.
שָׁם יֶשְׁנָם עֲלָמִים
הַמַּגִּישִׁים גְּבִיעִים
מְלֵאִים יַיִן אָדֹם אָדֹם.
כשנמות יקברו אותנו
ביקבי ראשון לציון.
שם ישנן עלמות
המגישות כוסות
מלאות יין אדום אדום.
כשנמות יקברו אותנו
ביקבי ראשון לציון.
שם ישנם עלמים
המגישים גביעים
מלאים יין אדום אדום.
מילים: עממיתרגום/נוסח עברי: לא ידועלחן: עממי צרפתי
(טקסטים נוספים בלחן זה)
|
כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.
שָׁם יֶשְׁנָן עֲלָמוֹת
הַמַּגִּישׁוֹת כּוֹסוֹת
מְלֵאוֹת יַיִן אָדֹם אָדֹם.
כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.
שָׁם יֶשְׁנָם עֲלָמִים
הַמַּגִּישִׁים גְּבִיעִים
מְלֵאִים יַיִן אָדֹם אָדֹם.
כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון.
שם ישנן עלמות המגישות כוסות מלאות יין אדום אדום.
כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון.
שם ישנם עלמים המגישים גביעים מלאים יין אדום אדום.
|
וריאנט מקובל
|
אם נמות...
|
פרטים נוספים
על הגרסה: נוסח זה אותר כבר במחברת פרטים משנות הארבעים ששלח לנו יאיר מיש בינואר 2014. היא קיימת גם בביצועים פרטיים עכשוויים.
|
גרסה שלמד ג'רמי שוורץ
|
בית ראשון:
שם ישנן בחורות
המגישות כוסות
מלאות יין אדום-אדום
בית שני:
שם ישנן בחורות
הנותנות נשיקות
בשפתיים אדום-אדום
|
פרטים נוספים
על הגרסה: כותב ג'רמי שוורץ: זו גירסה שלמדתי במיניאפוליס או אולי במחנה תבור של תנועת הבונים(-דרור) שהיא במישיגן. למדתי בשנות השישים או השבעים.
|
גרסה מקברית
|
כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּיִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.
שָׁם יֶשְׁנָן בַּחוּרוֹת
הַמַּגִּישׁוֹת כּוֹסוֹת
מְלֵאוֹת יַיִן אָדֹם אָדֹם.
כְּשֶׁנָּמוּת תִּקְבְּרוּ אוֹתָנוּ
בְּהָרֵי בָּאבּ אֶל וָואד.
שָׁם יֶשְׁנָם צַלָּפִים
הַיּוֹרִים כַּדּוּרִים –
כַּדּוּרִים שֶׁל חוֹדְרֵי שִׁרְיוֹן.
כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון.
שם ישנן בחורות המגישות כוסות מלאות ייין אדום אדום.
כשנמות יקברו אותנו בהרי באב אל וואד.
שם ישנם צלפים היורים כדורים – כדורים של חודרי שריון.
|
פרטים נוספים
על הגרסה: מספר מיכאל קוכמן: "מקור הגרסה הוא ב"פלוגת הקו" של הגדוד החמישי של הפלמ"ח שהייתה מורכבת בעיקר מאנשי "הרזרבה" (מעין מילואים" של הפלמ"ח). פלוגה זו הייתה אחראית על הבטחת הדרך בקו תל אביב-ירושלים ונכללו בה מלווי השיירות והמאבטחים במשלטים שחלשו על הדרך. נקודת התורפה העיקרית בהבטחת השיירות הייתה בבאב אל-וואד (שער הגיא) בו התפתל הכביש בערוץ צר בין ההרים משני עבריו, מהם היה נוח לערבים לצפות על השיירות, להערים מחסומים על הכביש ולתקוף באש. באזור זה רבו הנופלים מבין "פלוגת הקו" (עדות אילמת
לכך הם שלדי המשוריינים שנפגעו המוצבים בצדי הכביש עד היום). מציאות זאת היא שהולידה את הגרסה המקברית שחברי "פלוגת הקו" שרו אותה בהתלהבות כדי לגרש את הפחדים, ומהם עבר השיר ליתר אנשי הגדוד החמישי ואף לחברי הגדוד הרביעי שביחד הרכיבו את "חטיבת הראל" שלחמה בגזרת ירושלים ובמבואותיה. "
מיכאל קוכמן מסביר כי המילים הזכורות לו שונות קמעא:
- "המגישות כוסות / כוסות יין אדום אדום"
- "שם ישנם ערבים"...
|
וריאנט לגרסה המקברית מפי רותי זסלבסקי
|
|
וריאנט מפי רותי זסלבסקי
|
שם ישנן חתיכות
הנותנות נשיקות
עם שפתיים אדמדמות
|
פרודיית מחאה מימי מלחמת לבנון הראשונה
|
כְּשֶׁנָּמוּת יְגָרְדוּ אוֹתָנוּ
עִם הַשְּׁפַּכְטֶל מֵהַדְּפָנוֹת
שָׁם יֶשְׁנָן חֲתִיכוֹת
שֶׁל בָּשָׂר חֲרוּכוֹת
בִּצְבָעִים שֶׁל אָדֹם שָׁחֹר
כשנמות יגרדו אותנו עם השפכטל מהדפנות שם ישנן חתיכות של בשר חרוכות בצבעים של אדום שחור
|
פרטים נוספים
על הגרסה: תועד מפי חיילים אצל ב' מיכאל, "מזמירות ארץ הארזים", "הארץ", 31 בדצמבר 1982.
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
רותי זסלבסקי 
שנת הקלטה: 25.12.1990 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:55:29). וריאנט (חתיכות... עם שפתיים אדמדמות)
|
עיבוד חופשי לבית אחד מהמקור הצרפתי. תרגום עברי קרוב יותר לאותו מקור הוא "אבירים של שולחן עגול" (ראו שם גם הנוסח הצרפתי).
משפט הפתיחה נתן השראה לנעמי שמר שכתבה ב"שיר השוק": "וכשנמות קיברו אותנו כאן בין חבית ובין בקבוק".
צפו ביהודה זיו (יליד 1926) מבצע את הגרסה המקברית (2017).
כותב דוד אסף בספרו שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, 2019), עמ' 156:
הזיקה בין שיר היין הצרפתי ובין היקב בראשון לציון העלתה את ההשערה (השגויה) שהשיר הובא ארצה בימי העלייה הראשונה על ידי פקידי הברון אדמונד דה רוטשילד... להשערה זו אין כל בסיס. כתב לי אליהו הכהן: "השמועה על קדמותו של הנוסח העברי היא עורבא פרח . . . לפי הסימוכין שבידי, השיר הושר לראשונה במחרוזות השירים שליוו את ריקודי ההורה של שנות הארבעים".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 18.06.2023 15:11:20
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם