אֲנִי שְׁחֹרַת עֵינַיִם,
רַכָּה עוֹד בַּשָּׁנִים.
וּפַעַם בֵּין עַרְבַּיִם
הוֹפִיעוּ צוֹעֲנִים.
אוֹי רַע לִי רַע לִי
כָּזֹאת עוֹד לֹא קָרָה לִי
חֲלוֹם נָעִים הָיָה לִי
וְגָז לְעוֹלָמִים.
בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיִיתִי
וְלֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם.
וּלְפֶתַע הִתְאַהַבְתִּי
בְּצוֹעֲנִי עָרוּם.
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
הִתְאַהַבְתִּי אֶמֶשׁ
בְּצוֹעֲנִי נֶחְמָד
עֵינַיִם לוֹ כְּשֶׁמֶשׁ
וְאֶת לִבִּי לָכַד
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
בּוֹכֶה וּמִתְיַפֵּחַ
לִבִּי זֶה הַמִּסְכֵּן.
הַצּוֹעֲנִי שָׂמֵחַ,
מֵיטִיב הוּא לְנַגֵּן.
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
בַּחוּץ דּוֹלֵף הַגֶּשֶׁם
יוֹרֵד בְּלִי הֲפוּגוֹת
עִם צוֹעֲנִי שֶׁל אֶמֶשׁ
טִיַּלְתִּי בַּשָּׂדוֹת
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר
נָסְעוּ הַצּוֹעֲנִים,
וְצוֹעֲנִי שֶׁל אֶמֶשׁ
עֲזָבַנִי לְעוֹלָמִים.
אוֹי רַע לִי רַע לִי...אני שחורת עיניים,
רכה עוד בשנים.
ופעם בין ערביים
הופיעו צוענים.
אוי רע לי רע לי
כזואת עוד לוא קרה לי
חלום נעים היה לי
וגז לעולמים.
בת שש עשרה הייתי
ולא ידעתי כלום.
ולפתע התאהבתי
בצועני ערום.
אוי רע לי רע לי...
התאהבתי אמש
בצועני נחמד
עיניים לו כשמש
ואת לבי לכד
אוי רע לי רע לי...
בוכה ומתייפח
ליבי זה המסכן.
הצועני שמח,
מיטיב הוא לנגן.
אוי רע לי רע לי...
בחוץ דולף הגשם
יורד בלי הפוגות
עם צועני של אמש
טיילתי בשדות
אוי רע לי רע לי...
בהשכמת הבוקר
נסעו הצוענים,
וצועני של אמש
עזבני לעולמים.
אוי רע לי רע לי...
מילים: עמנואל לין (לינקובסקי)לחן: עממי רוסי
(טקסטים נוספים בלחן זה)
|
אֲנִי שְׁחֹרַת עֵינַיִם,
רַכָּה עוֹד בַּשָּׁנִים.
וּפַעַם בֵּין עַרְבַּיִם
הוֹפִיעוּ צוֹעֲנִים.
אוֹי רַע לִי רַע לִי
כָּזֹאת עוֹד לֹא קָרָה לִי
חֲלוֹם נָעִים הָיָה לִי
וְגָז לְעוֹלָמִים.
בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיִיתִי
וְלֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם.
וּלְפֶתַע הִתְאַהַבְתִּי
בְּצוֹעֲנִי עָרוּם.
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
הִתְאַהַבְתִּי אֶמֶשׁ
בְּצוֹעֲנִי נֶחְמָד
עֵינַיִם לוֹ כְּשֶׁמֶשׁ
וְאֶת לִבִּי לָכַד
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
בּוֹכֶה וּמִתְיַפֵּחַ
לִבִּי זֶה הַמִּסְכֵּן.
הַצּוֹעֲנִי שָׂמֵחַ,
מֵיטִיב הוּא לְנַגֵּן.
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
בַּחוּץ דּוֹלֵף הַגֶּשֶׁם
יוֹרֵד בְּלִי הֲפוּגוֹת
עִם צוֹעֲנִי שֶׁל אֶמֶשׁ
טִיַּלְתִּי בַּשָּׂדוֹת
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר
נָסְעוּ הַצּוֹעֲנִים,
וְצוֹעֲנִי שֶׁל אֶמֶשׁ
עֲזָבַנִי לְעוֹלָמִים.
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
אני שחורת עיניים, רכה עוד בשנים. ופעם בין ערביים הופיעו צוענים.
אוי רע לי רע לי כזואת עוד לוא קרה לי חלום נעים היה לי וגז לעולמים.
בת שש עשרה הייתי ולא ידעתי כלום. ולפתע התאהבתי בצועני ערום.
אוי רע לי רע לי...
התאהבתי אמש בצועני נחמד עיניים לו כשמש ואת לבי לכד
אוי רע לי רע לי...
בוכה ומתייפח ליבי זה המסכן. הצועני שמח, מיטיב הוא לנגן.
אוי רע לי רע לי...
בחוץ דולף הגשם יורד בלי הפוגות עם צועני של אמש טיילתי בשדות
אוי רע לי רע לי...
בהשכמת הבוקר נסעו הצוענים, וצועני של אמש עזבני לעולמים.
אוי רע לי רע לי...
|
גרסת "שירים לכייפת"
|
בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיִיתִי
וְלֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם.
וּלְפֶתַע הִתְאַהַבְתִּי
בְּצוֹעֲנִי עָרוּם.
אוֹי רַע לִי רַע לִי
כָּזֹאת עוֹד לֹא קָרָה לִי
חֲלוֹם נָעִים הָיָה לִי
וְגָז לְעוֹלָמִים.
הִתְאַהַבְתִּי אֶמֶשׁ
בְּצוֹעֲנִי אֶחָד
עֵינַיִם לוֹ כַּשֶׁמֶשׁ
וְאֶת לִבִּי לָכַד
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר
נָסְעוּ הַצּוֹעֲנִים,
הַצּוֹעֲנִי מֵאֶמֶשׁ
הָלַךְ לְעוֹלָמִים.
אוֹי רַע לִי רַע לִי...
בַּחוּץ יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם
יוֹרֵד בְּלִי הֲפוּגוֹת
עִם צוֹעֲנִי בַּלַּיְלָה
טִיַּלְתִּי בָּרְחוֹבוֹת
אוֹי רַע לִי רַע לי...
בת שש עשרה הייתי ולא ידעתי כלום. ולפתע התאהבתי בצועני ערום.
אוי רע לי רע לי כזאת עוד לא קרה לי חלום נעים היה לי וגז לעולמים.
התאהבתי אמש בצועני אחד עיניים לו כשמש ואת ליבי לכד
אוי רע לי רע לי...
למחרת בבוקר נסעו הצוענים, הצועני מאמש הלך לעולמים.
אוי רע לי רע לי...
בחוץ יורד הגשם יורד בלי הפוגות עים צועני בלילה טיילתי ברחובות
אוי רע לי רע לי...
|
מפי ראובן רותם
|
בַּת שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה הָיִיתִי
וְלֹא הֵבַנְתִּי כְּלוּם
וּפִתְאוֹם פָּגַשְׁתִּי
בְּצוֹעֲנִי עָרוּם
הֵי רַע לִי...
שְׁנֵינוּ טִיַּלְנוּ יַחַד
שְׁנֵינוּ בַּחֻרְשָׁה
וּפִתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי
פַּחַד וְחֻלְשָׁה
הֵי רַע לִי...
פָּרָה תִּרְקֹד בָּרֶפֶת
וְדָג יִצְהַל בַּיָּם
וְשֵׁם וְחַם וְיֶפֶת
יָרוּצוּ לִקְרָאתָם
הֵי רַע לִי...
בת שש עשרה הייתי ולא הבנתי כלום ופתאום פגשתי בצועני ערום הי רע לי...
שנינו טיילנו יחד שנינו בחורשה ופתאום הרגשתי פחד וחולשה הי רע לי...
פרה תרקוד ברפת ודג יצהל בים ושם וחם ויפת ירוצו לקראתם הי רע לי...
|
פרטים נוספים
על הגרסה: ראובן רותם מעיד: "כך היינו שרים באשדות יעקב (בשנות השלושים - זמרשת), וזה נחשב לשיר הכי גס שידענו."
לנוסח הזה השתרבב בית מתוך "זמר לפורים".
|
מפי אלישע פורת
|
בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיִיתִי
וְלֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם
חַיָּל אַנְגְּלִי קָרָא לִי
הוֹי בּוֹאִי לְלַטְרוּן.
הוֹי רַע לִי רַע לִי,
כָּזֹאת עוֹד לֹא קָרָה לִי...
בת שש עשרה הייתי ולא ידעתי כלום חייל אנגלי קרא לי הוי בואי ללטרון.
הוי רע לי רע לי, כזאת עוד לא קרה לי....
|
פרטים נוספים
על הגרסה: הגרסה היא מתקופת "השבת השחורה" (יוני 1946). אלישע פורת זכר כי לגרסה היו בתים נוספים; נודה להשלמתם ולפרטים נוספים.
|
גרסת "קונגרס הצחוק הציוני"
|
בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיִיתִי ...
אוֹי רַע לִי...
אֶמֶשׁ הִתְאַהַבְתִּי
בְּצוֹעֲנִי נֶחְמָד
עֵינַיִם לוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ
אֶת לְבָבִי חָמַד
אוֹי רַע לִי...
בַּחוּץ דּוֹלֵף הַגֶּשֶׁם...
אוֹי רַע לִי...
וּלְמָחֳרָת בָּעֶרֶב
עָזְבוּ הַצּוֹעֲנִים
הַצּוֹעֲנִי שֶׁל אֶמֶשׁ
אוֹי גָּז לְעוֹלָמִים
אוֹי רַע לִי...
בת שש עשרה הייתי ...
אוי רע לי...
אמש התאהבתי בצועני נחמד עיניים לו כשמש את לבבי חמד
אוי רע לי...
בחוץ דולף הגשם...
אוי רע לי...
ולמחרת בערב עזבו הצוענים הצועני של אמש אוי גז לעולמים
אוי רע לי...
|
מפנקסה של הדסה ברלינסקי
|
אֶמֶשׁ הִתְאַהַבְתִּי
בְּצוֹעֲנִי אֶחָד
שְׁתֵּי עֵינָיו כַּשֶּׁמֶשׁ
אֶת לִבִּי לָכַד
הוֹי רַע לִי רַע לִי
כָּזֹאת לֹא קָרָה לִי...
אמש התאהבתי בצועני אחד שתי עיניו כשמש את לבי לכד
הוי רע לי רע לי כזאת לא קרה לי...
|
ממופע להקת הנוער "הכרמלים"
|
וּלְפֶתַע הִתְאַהַבְתִּי בַּמַּדְרִיךְ הַהוּא
ולפתע התאהבתי במדריך ההוא
|
בית נוסף מפי צבי גלעד (גרימי)
|
בְּרֶגַע שֶׁנּוֹלַדְתִּי
אָמַר לִי הָרוֹפֵא
שֶׁמִּכָּזֹאת אַרְטִיסְטִית
רַק זוֹנָה תֵּצֵא
הוֹי רַע לִי רַע לִי...
ברגע שנולדתי אמר לי הרופא שמכזאת ארטיסטית רק זונה תצא
הוי רע לי רע לי.....
|
גרסת בית הספר הריאלי בשנות החמישים
|
אוי רע לי רע לי רע לי,
בית ספר הריאלי
מקפיד על התלבושת
ולא של המורים.
|
מילים בשפת המקור (רוסית)
|
семнадцать лет я жила
не знала никого
и вот я полюбила
цыгана одного
припев:
ах бали бали
цимбалы там играли
цимбалы там играли
и больше ничего
|
פרטים נוספים
על הגרסה: מילות השיר ששרה גיטה זולין (שנמסרו בתעתיק עברי ע"י בנותיה) כפי ששועתקו לרוסית ע"י אורי יעקובוביץ'.
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
אסתר זינגר 
שנת הקלטה: 1993 מקור: קלטת ביתית אסתר זינגר מספרת על הנסיבות בהן תורגם השיר ושרה אותו ברוסית ובעברית.
|
השיר העברי הוא תרגום של שיר עממי-רוסי, שטרם זוהה.
מספרות בנותיה של גיטה דרור (לבית זולין), אסתר זינגר מיוטבתה וזיוה אדות מבית-זרע:
בשנת 1932 נשלחה אמנו גיטה זולין למשמר העמק כדי לנטוע עצים ביער משמר העמק. תוך כדי עבודתה נהגה לשיר שירים שהכירה בליטא ברוסית, ביידיש ועוד.
עמנואל לין, חבר משמר העמק, שעבד ביחד אתה, ביקש אותה שתבוא לחדרו אחר העבודה ותשיר לו שיר ברוסית ששבה את לבו. היה זה שיר עם הרבה בתים, ואפשר היה להספיק לשתול הרבה עצים...
גיטה באה לחדרו, ושרה לו את השיר על הציגן (הצועני) ברוסית. עמנואל תרגם וכך נולד השיר "בת שש-עשרה הייתי ולא ידעתי כלום". את השיר שומעים עד היום ואף אחד לא יודע שגיטה זולין שרה אותו ברוסית לעמנואל לין.
ביצועים נוספים:
עוד באותו לחן:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 06.09.2024 16:10:39
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם