חוואג'ה מוסה

אֲנִי חָוָאגָ'ה מוּסָא סוֹפֵר וּפַרְדְּסָן כּוֹתֵב אֲנִי שִׁירִים וּמְטַיֵּל בַּגַּן הֵי כֻּלַּנוּ יַחַד בְּלִי מֹרֶךְ וּבְלִי פַּחַד שׂוֹנְאֵי הַפּוֹעֲלִים חָזִית הַשְׁחוֹרָה מֻחַמַּד בַּפַּרְדֵּס לַבֶּטַח לֹא יַזִּיק כִּי כָּל חָלוּץ חָדָשׁ הָרֵיהוּ בּוֹלְשֵׁוִיק הֵי כֻּלַּנוּ יַחַד... אני חוואג'ה מוסא סופר ופרדסן כותב אני שירים ומטייל בגן היי כולנו יחד בלי מורך ובלי פחד שונאי הפועלים חזית השחורה מוחמד בפרדס לבטח לא יזיק כי כל חלוץ חדש הריהו בולשוויק היי כולנו יחד...

כינוי הכבוד חוואג'ה

בשירים רבים ובטקסטים אחרים מתקופת היישוב מופיעה המילה חוואג'ה. מבאר מיכה נצר:

חואג'ה בערבית פרושו אדון, מר, בפנייה של ערבי אל לא ערבי [ואפשר שכלפי יהודי בלבד – זֶמֶרֶשֶׁת]. בפנייה לערבי השתמשו, כך עד היום, במילה סיד. מקור המושג אינו ידוע. במילון ערבי-עברי בן זמננו מושג זה אינו מופיע. שמעתי גרסה ולפיה משמעות הביטוי היא משהו ברוח "בא המנהל" (ואפשר שכך קראו הפועלים הערבים כשהגיע מנהל העבודה היהודי, שפירש את המילה בצורה לא נכונה), אולם אין לזה סימוכין.

על-פי "מילון הסלנג המקיף" בעריכת רוביק רוזנטל (עמ' 130):

חוואג'ה = אדוני, פניית כבוד לאדם (מיושן): "חואוג'ה שרון, אם תפנה את יישובי גוש קטיף – נישאר מחוסרי עבודה (שעת השין, 2004); ערבית: חַוָואגָ'ה (אדון).

דמויות מפורסמות מתקופת היישוב שזכו לכינוי חוואג'ה:

• משה סמילנסקי (חוואג'ה מוסה), שגם זכה לשיר סרקסטי אודותיו
• אליעזר מרגולין (חוואג'ה נזר)
• ירמיהו בוקסר (חוואג'ה ירמי)
• בשנת 2010 הציג רוני סומק תערוכה בשם "חוואג'ה ביאליק", אולם ביאליק לא נודע בכינוי זה.

שירים באתר שבהם מופיעה המילה חוואג'ה:

• יא חוואג'ה מוסה (אפשר שגם שיר זה נכתב על משה סמילנסקי)
• חוואג'ה מוסה
• אבטיחים
• באבו שושה
• מן חיפה עד לג'ון