הוֹ, שִׁמְעוּ אַחִים כְּלֵי זֶמֶר!
הֵא מַטְבֵּעַ לִשְׁתִיָּה
הָבוּ לִי נִגּוּן שָׂמֵחַ
זֶה יַשְׁכִּיחַ לִי תּוּגָה.
עַל לִבִּי רוֹבֵץ בָּעֶצֶב
מַשֶּׁהוּ אוֹכֵל קִרְבִּי
מַשֶּׁהוּ רוֹצָה הַנֶּפֶשׁ
מַה זֶּה – לֹא אֵדַע עַצְמִי.
רֹנּוּ זֶמֶר, עַרְסְלוּ נָא
מַה שֶּׁכֹּה מֵעִיק בַּלֵּב
כָּכָה אִמָּא עַל הָעֶרֶשׂ
דְּוָי יִשְׁנֶה בְּשִׁיר עָרֵב.
הָבוּ לִי נִגּוּן שָׂמֵחַ!
מַה נִּגּוּן זֶה כֹּה נוּגֶה?
קוֹל כִּנּוֹר זֶה קוֹל חָלִיל זֶה
לָמָּה כֹּה הַיּוֹם בּוֹכֶה?
הוֹ, שִׁמְעוּ אַחִים...הו שמעו אחים כלי זמר
הא מטבע לשתייה
הבו לי ניגון שמח
זה ישכיח לי תוגה
על לבי רובץ בעצב
משהו אוכל קרבי
משהו רוצה הנפש
מה זה לא אדע עצמי
רונו זמר ערסלו נא
מה שכה מעיק בלב
ככה אמא על הערש
דווי ישנה בשיר ערב
הבו לי ניגון שמח
מה ניגון זה כה נוגה
קול כינור זה קול חליל זה
למה כה היום בוכה
הו, שמעו אחים...
מילים: מרדכי גבירטיג
תרגום/נוסח עברי: אפרים דרור (טרוכה) לחן: מרדכי גבירטיג (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
רמי בן יוסף 
שנת הקלטה: 5.7.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
אברהם וילקומירסקי 
פסנתר: משה לוסטיג
שנת הקלטה: 3.5.1953
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שנת הקלטה: 3.5.1953
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
על השיר
ראו את השיר גם בתרגום נוסף: הוי כלי זמר. לשיר גם תרגום שלישי מאת משה סחר "הי נגנו נגנו כלי זמר".
האזינו ל"העי קלעזמאָרים":
במסגרת מחקרו על גלגולי המנגינה מספר קובי לוריא על "העי קלעזמאָרים":
גבירטיג כתב והלחין את השיר בקרקוב עוד לפני דצמבר 1922. התאריך ודאִי כיוון שבשנה זו מגיש גבירטיג רשימת שירים לצנזור הפולני, ו"העי קלעזמאָרים" נמצא בראש הרשימה. ברשימות השירים בכתב ידיו של גבירטיג, שאין כותב שירים ביידיש מצליח ממנו, תמיד הוא פותח בשיר זה. השיר מופיע עם התווים בספר השירים של גבירטיג "מיינע לידער" (שיריי) שיצא בקרקוב ב-1935, שוב כשיר הפותח. כך או כך הגיע הלחן ארצה.
למידע נוסף ראו את השירים הנוספים באותה מנגינה:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
תגיות
עדכון אחרון: 03.07.2023 00:34:12
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם