יה ריבון עלם (לחן חסידי 1)

יָהּ, רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא עוֹבַד גְּבוּרְתָּך וְתִמְהַיָּא שְׁפַר קָדְמָי לְהַחֲוָיָה. שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא לָךְ, אֱלָהָא קַדִּישָׁא דִּי בְרָא כָּל-נַפְשָׁא עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא. יָהּ, רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּאיה, ריבון עלם ועלמיא אנת הוא מלכא מלך מלכיא עובד גבורתך ותמהיא שפר קדמי להחויה. שבחין אסדר צפרא ורמשא לך, אלהא קדישא די ברא כל-נפשא עירין קדישין ובני אנשא חיות ברא ועופי שמיא. יה, ריבון עלם ועלמיא אנת הוא מלכא מלך מלכיא מלך מלכיא

עיבוד מאת: צבי טלמון (מונסון)

מקור: "צבי טלמון [מונסון] (מלחין או מעבד): תו-רון - שירים למקהלה, בתי ספר וזמרה בציבור", תווית, ירושלים, תש"ך 1960, עמוד 14-15

מספר המעבד אהרן שפי: "בערך בשנת 1937 הצטרפתי למקהלת ביה"כ הגדול בת"א, בניצוחו של שלמה רביץ, שמנתה כעשרים ילד ושישה זמרים מבוגרים מקצועיים. בכל מוצאי שבת, עם דמדומים, הייתה המקהלה מופיעה באולם "אֹהל-שם" בקונצרט לפני טקס ההבדלה ה"דרמטי". האולם היה חשוך לחלוטין, וכל הקונצרט נערך בעלטה. היו שם שירים עם טקסטים דתיים וגם שירים של ביאליק. תמיד הושמע "במוצאי יום מנוחה" כפתיח. סיפרו אז כי ביאליק הוא שהנהיג את חגיגת "עונג שבת" הזו, ושהוא גם נתן לה את שמה. עם צאת הכוכבים, היה מישהו מכובד עם קול עמוק וערב, עורך את ההבדלה עם נר צבעוני גדול קלוע כצמה בידו האחת, וגביע כסף מעוטר, מלא יין, בידו השנייה. בהגיעו למלים "וליהודים הייתה א ו ר ה !" [קריאה הנאמרת במהלך טקס ההבדלה - זֶמֶרֶשֶׁת], היה מאט ומגביר את קולו, ואז נדלקו כל האורות באולם. אפקט בלתי נשכח. צירפתי שלוש נעימות שיושבות אצלי בלב הרבה שנים וניגשתי לעבדן בחרדת קודש. העיבוד הוא לחליל, אבוב, קלרינט, קרן, בסון וקונטרבס. את "במוצאי יום מנוחה" עיבדתי לפי התווים של אנגל בזמרשת; את "המבדיל" ואת "אליהו הנביא" - ברוחו של רביץ האגדי."

העיבוד כולל שלושה שירים:

• במוצאי יום מנוחה בלחנו של יואל אנגל
• המבדיל בלחנו של שלמה רביץ
• אליהו הנביא בלחן חסידי (באותו לחן גם "יה ריבון עולם")

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.