משה בתיבה (לחן עממי יידי) - מארינה ולאדי

דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ, וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה הַקָּטָן, יֶלֶד יָפֶה רַךְ. וּמִלְּמַעְלָה זֹהַר תְּכֵלֶת וּמִלְּמַטָּה יְאוֹר וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם שׁוֹפְכָה הַרְבֵּה אוֹר. הַס, הַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים, מֹשֶׁה הַקָּטָן שָׁט. לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה יֶלֶד זֶה הַקָּט.דומם שטה תבה קטנה על היאור הזך ובתבה משה הקטן, ילד יפרך. ומלמעלה זוהר תכלת ומלמטה יאור והשמש בשמים שופכה הרבה אור. הס הגלים השובבים משה הקטן שט. לא יטבע חיה יחיה ילד זה הקט.

מילים: קדיש יהודה (לייב) סילמן (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי יידי (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה: 1906

דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ,

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה הַקָּטָן,

יֶלֶד יָפֶה רַךְ.

וּמִלְּמַעְלָה זֹהַר תְּכֵלֶת

וּמִלְּמַטָּה יְאוֹר

וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם

שׁוֹפְכָה הַרְבֵּה אוֹר.

הַס, הַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים,

מֹשֶׁה הַקָּטָן שָׁט.

לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה

יֶלֶד זֶה הַקָּט.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מתוך "החיים והטבע" 1906

דּוּמָם תָּנוּד תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן

יֶלֶד יָפֶה רַךְ

הַס כָּל גַּל הַס כָּל תְּנוּעָה

מֹשֶׁה קָטָן שָׁט

פַּרְעֹה יִטְבַּע מֹשֶׁה יִחְיֶה

יִהְיֶה מֹשֶׁה קַט

רוֹאֶה מֹשֶׁה תְּכֵלֶת מֵעַל

ויְאוֹר אֵין סוֹף

רוֹאֶה מֹשֶׁה שֶׁמֶשׁ יָפָה

שׁוֹתֶה אוֹר לרוֹב

רך וטוב הוא לב היאור

לא כפרעה רע

פרעה יטבע, משה יחיה

עד החוף יובא

דֹּם יְאוֹר וְשָׂא אֶת מֹשֶׁה

שֶׁמֶשׁ הוֹסֵף אוֹר

מֹשֶׁה יִגְדַּל יִגְאַל עַמּוֹ

מֵעַבְדוּת לִדְרוֹר

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

נוסח "היסטוריה לילדים"

[כמו ב"שחרית" למעט:]

בית 1 שורה 3: ובתיבה משה קטן

בית 2 שורה 1: וממעל - שמי תכלת

בית 3 שורה 2: משה קטן שט

פרטים נוספים

נוסח "שחרית"

דּוּמָם צָפָה תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטֹן

יֶלֶד יָפֶה, רַךְ

וּמִמַּעַל כִּפַּת תְּכֵלֶת

וּמִסָּבִיב שׁוֹקֵט יְאוֹר

וּמִמַּעַל שֶׁמֶשׁ יָפֶה

שׁוֹפֵךְ הַרְבֵּה אוֹר

הַס כָּל גַּל, הַס כָּל תְּנוּעָה

מֹשֶׁה קָטֹן שָׁט

לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה

מֹשֶׁה זֶה הַקַּט

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מתוך "עולם הילדים"

דּוּמָם תָּנוּד תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן

יֶלֶד יָפֶה רַךְ

רוֹאֶה מֹשֶׁה תְּכֵלֶת מֵעַל

מֵי יְאוֹר אֵין סוֹף

רוֹאֶה מֹשֶׁה שֶׁמֶשׁ יָפָה

שׁוֹתֶה אוֹר קָרוֹב

הַס כָּל גַּל הַס כָּל תְּנוּעָה

מֹשֶׁה קָטָן שָׁט

פַּרְעֹה יִטְבַּע מֹשֶׁה יִחְיֶה

יִהְיֶה מֹשֶׁה קַט

דֹּם יְאוֹר וְשָׂא אֶת מֹשֶׁה

שֶׁמֶשׁ הוֹסֵף אוֹר

מֹשֶׁה יִגְדַּל יִגְאַל עַמּוֹ

מֵעַבְדוּת לִדְרוֹר

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

נוסח הגדה של פסח דגניה ב' תרצ"ט

דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן

יֶלֶד יָפֶה, רַךְ

וּמִמַּעַל כִּפַּת תְּכֵלֶת

סָבִיב שׁוֹקֵט יְאוֹר

וּמִמַּעַל שֶׁמֶשׁ אָבִיב

שׁוֹפֵךְ הַרְבֵּה אוֹר

הַס כָּל גַּל, כָּל תְּנוּעָה

מֹשֶׁה קָטָן שָׁט

לֹא יָמוּת, חָיֹה יִחְיֶה

מֹשֶׁה זֶה הַקַּט.

וְטוֹב הַיְּאוֹר וְאֵינוֹ קָשֶׁה

כְּלֵב פַּרְעֹה הָרַע

מֹשֶׁה יִחְיֶה, יִגְדַּל מֹשֶׁה

דְּרוֹר לְעַמּוֹ יִקְרָא.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מילים בשפת המקור (יידיש)

שלאָף זשע מיין פֿייגעלע

מאַך צי דײַן אייגעלע

שלאָף מײַן קינד, שלאָף

אַ מלאך אַ גיטער

זאָל זײַן דײַן היטער

פֿון הײַנט ביז מאָרגן פֿרי

מיט זײַן פֿליגעלע

איבער דײַן װיגעלע

דעקט ער שטיל דיר צי

שלאָף זשע מײַן פֿייגעלע

מאַך צי דײַן אייגעלע

שלאָף מײַן קינד, שלאָף

שלאָף אויס פֿרײַדן

װייס פֿון קײַן לײַדן

שלאָף מײַן טײַער קינד

מאַך צי דײַן אייגעלע

מײַן טײַער פֿייגעלע

שלאָף זיך אויס געזינט

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

מארינה ולאדי

שיר ערש קוזאקי, שיתכן שלחנו הוא מקור "משה בתיבה", בשפת המקור (רוסית).

המילים: השיר נדפס כנראה לראשונה בעיתון "החיים והטבע" כבר בשנת 1906 (ראו להלן). נוסח שונה מעט נדפס בתרע"ז בשני ספרי לימוד בארצות הברית: "שחרית" וכן "היסטוריה לילדים" שם מזוהה המחבר סילמן. באותה שנה נדפס השיר בנוסח שונה מאוד במקראה נוספת, "עולם הילדים" ללא זיהוי מחבר, תוך ציון המקור ע"ק - אולי, כהצעתו של דוד אסף, עתון הילדים "עולם קטן". הטקסט היידי המובא לעיל, "שלאָף זשע מיין פֿייגעלע", זומר לאותו לחן אך אין זיקה בין הטקסט העברי של סילמן לבין היידיש, הגם ששני השירים הם שירי ערש. ייתכן שסילמן הכיר את הטקסט היידי, אך לא תרגם אותו.

השיר היידי תורגם בידי אזרחי [אולי מרדכי אזרחי (קריצ'בסקי)] כ"שיר ערש" (אתחלתא: נומה עוללי עצום נא עין), וכך נדפס בעיבוד ליאו ליוב ב"דף למקהלה" מס' 167.

הנוסח העברי המאוחר מופיע לראשונה בהקלטתה של יפה ירקוני כנראה בשנות החמישים, ובדפוס - בשירון "זמר חן" (בלחן נסימוב).

הלחן: ישנו "שיר ערש קוזאקי" המושר בלחן דומה לטקסט של לרמונטוב. לטקסט הזה יש גם לחן אחר (מאת גרצ'נינוב) והוא עוברת ל"שכב והירדם". נראה כי השירים העברי והיידי הם גלגולים של לחן זה.

עוד באותו לחן:

ניטשו צללים (בלחן דומם שטה)
שיר הערש עברייה שוררת
הפרודיה "על הנהר" (2013, מתוך "פוציםפוצים")

עוד בלחנים דומים, אולי ממקור משותף:

ביצועים נוספים:

לחנים נוספים:

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מתוך הגיליון הראשון לשנת 1906 של שבועון הנוער "החיים והטבע" שיצא לאור בווילנה ב-1 בינואר (14 לפי הלוח הגרגוריאני).

תודה לרמי נוידורפר

מתוך "שפתנו" תרע"ח (1918) ספר ללימוד השפה העברית

מתוך הגדה של פסח דגניה ב' תרצ"ט

מתוך "שפתנו" תרע"ח (1918) ספר ללימוד השפה העברית

אביב ופסח יום המשפחה / יום האם העלייה השנייה שמות של בנים אושיות ואישיויות שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 08.10.2024 20:22:50