מילים: מן ההגדה
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: לא ידוע
|
יהורם גאון, מקהלה מהתקליט "פסח" (1972)  |
מקהלת הדסים  נגינה: תזמורת קול ישראל
ניצוח: שמעון מישורי
שנת הקלטה: בערך 1962
ביצוע כלי
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתבדף זה הלחן המוכר ביותר לשיר. מכלל המקורות ללחן שמצוינים בכרטסת מאיר נוי, המוקדם ביותר הוא "מנגינות שירינו" (1939). במקורות מודפסים מוקדמים יותר מתועדים רק לחנים אחרים. נשמח לכל תיעוד מוקדם יותר ללחן.
ביצועים נוספים בלחן זה:
- יהורם גאון ומקהלה
- יפה ירקוני ומקהלת ילדים (עיבוד מאוחר)
- נקמת הטרקטור. הביצוע שימש כפסקול למחול "אנאפאזה" בביצוע להקת בת שבע (1992). ההפקה המקורית אינה זמינה אך ניתן לצפות בביצוע האנסמבל הצעיר של להקת בת שבע.
- אבי הדס (Avi Hadas)
- גסטון בוגומולני (Gastón Bogomolni)
- בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
- שירת קהל בסדר פסח בגבעת ברנר 1970
מידע נוסף ולחנים נוספים באתר הפיוט והתפילה. הלחן הנוכחי נמצא שם כלחן "אשכנזי" בביצועים מאוחרים בלבד - ילדי גן וכן "נקמת הטרקטור".
לחנים נוספים:
- לחן מסורתי (רחל דיסנצ'יק)
- לחן לא ידוע 2 (הנקה ליאור)
- לחן לא ידוע 3 (אהרן ואסתר פורת)
- לחן לא ידוע 4 (ברוך נוימן)
- לחן לא ידוע 5 (משפחת רובינשטיין)
- לחן לא ידוע 6 (תווים משנת 1910)
- לחן לא ידוע 7 (הילה שי)
- לחן אהרן הגדול מקרלין
- לחן שמואל אלמן
- נוסח טקסט אחר: תנו רבנן,
- וריאנט של נוסח הטקסט "תנו רבנן" בלחן אחר נוסח איילת השחר
- לחן מהגדת אופנבאך
ראו גם שיר גרסה נוצרית בגרמנית משנת 1820 לכל המאוחר, מגיעה עד 12: Lieber Freund, Ich frage Dich.
נוסחים היתוליים לטקסט שאותרו בדפוס:
- נוסח דוד שמעונוביץ (שמעוני) נדפס בעיתון "עדן: ירחון מצויר לבני הנעורים" בשנה א, גליון 6 (אלול תרפ"ד, ספטמבר 1924), עמ' 131.
- נוסח שנדפס בעיתון "הדבורה", 1.4.1912.
- נוסח שנדפס בעיתון "עברי אנוכי" ביום 2.1.1880 (מגיע עד 10).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מספר אהרן שפי:
בשנת 1952 הוזמנתי ע"י יהודה שרת להצטרף כנגן חצוצרה לצוות הנגנים שליווה את סדר הפסח ביגור. היינו אז חבורת נוגנים מתזמורת צה"ל, שכללה גם את המנצח שלום רונלי-ריקליס שניגן בקרן-יער.
החזרות בניצוחו של יהודה התקיימו בחדר האוכל הגדול, והשתתפו בהן מקהלה בוגרת וכן ילדים ומבוגרים כקריינים שגם שרו קטעי סולו. יהודה היה גם היוצר של רוב החומר המוסיקלי והתאים לו טקסטים מן המקורות. החזרות (המתישות) שנערכו בקפדנות רבה נתנו גם תוצאות מדהימות. יהודה שלט בעמקות וביד רמה בכל תג ותו. כל הסדרים היפים בקיבוצים שבהם נכחתי לא התעלו לרמה שהושגה בסדר ביגור. מוסיקאים נודעים כיוסף טל ואלכסנדר בוסקוביץ', עמדו נפעמים אל נוכח התוצאה.
עם יהודה ניגנתי בסדרים של יגור ונווה-ים ובנוסח קונצרטי בפסטיבל עין-גב. אני נותרתי עם ה"גֶּנים" של האירועים הללו והקשר עם יהודה, וערכתי סדרי פסח בביצוע של ילדים בבתי הספר שלימדתי בהם בארץ ובארצות הברית ובקונסרבטוריון גבעתיים בניצוחו של מוטי שחר, ובשיתוף עם הילה שרת. בחלק מן האירועים נתכבדנו בנוכחותו של יהודה.
העיבוד מכיל מבחר נכבד של קטעים שעיבדתי על פי עיבודיו של יהודה להרכב של להקת נושפים עם עוגב וכלי-נקישה.
העיבוד כולל את הקטעים הבאים:
- ליל שימורים
- וכאשר יענו אותו
- עבדים היינו
- היום אתם
- זכור את היום הזה
- לקושש קש לתבן
- מה זאת כי עשית
- שירת הים (הליווי הוא מנגינת "הן דמה בדמי זורם")
- והיא שעמדה
- אליהו הנביא
- חד גדיא (גדי אחד קנה אבא בשני זוזים)
- אחד מי יודע
- עתידות