רבותיי, ההיסטוריה חוזרת

נקרא גם "שיר הסזון".

המילים המקוריות למנגינה זו נכתבו בידי נתן אלתרמן להצגה בתיאטרון המטאטא. ר' "שיר געגועים".
מילים נוספות נכתבו למנגינה זו בידי חיים גורי: שיר הותיקים. כמו כן, בבית הספר "כדורי" הותאם ללחן השיר "על השפשוף", במלחמת השחרור הותאם לו השיר המקומי "מחננו", בשנות השישים הפרודיה "רבותיי ההיסטוריה משוחזרת" אותה ביצעה רביעיית מועדון התיאטרון, ודן אלמגור כתב עבור שמואל סגל ושמואל רודנסקי נוסח "ההיסטוריה שונה חודש חודש" (ראו עמ' 1781 - 1782 במקבץ הסרוק מתוך כרטסת נוי). פרודיה נוספת משנות השמונים היא "רבותיי האינפלציה דוהרת".

מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מְבָאֵר:

• אֵל עַלְמֵין = שדה קרב במצרים, בו נעצר הצבא הגרמני בהתקדמותו לעבר ארץ ישראל. (ר' קרב אֵל עַלְמֵין)
• כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ = בעל מקצוע לא מוגדר שמציבים בסידור העבודה כשמישהו נעדר.
• יריות בקהיר = רצח הלורד מוין (בריטי) על ידי הלח"י.
• הסֵזוֹן = מצרפתית: עונת הציד. ראו בוויקיפדיה.

ועזריה אלון מוסיף:

בשורות "הכושי יכול כבר ללכת / כי הכושי עשה את שלו" הכוונה לפירוק הפלמ"ח ב-48'.

ביצועים נוספים: לצפייה בביצוע השיר מפי:

• יפה ירקוני (סרטון)
• מקהלת "אביב (סרטון)
• להקת הנוער "הכרמלים" (סרטון) מתוך המופע ליום העצמאות ה60 "פנס בודד" (תזמון 9:00): שיר ראשון במחרוזת (לצד יא משלטי, צ'יזבאט, רותי, יצאנו אט, סימונה מדימונה, האמיני יום יבוא)
• יפה ירקוני ושייקה אופיר (שיר ראשון במחרוזת)

במקור נקרא השיר "שיר הסזון". הבתים הרביעי והחמישי [מתוך שישה] הושמטו בשירון "משפחת הפלמ"ח", וכדברי נתיבה בן-יהודה [אוטוביוגרפיה בשיר וזמר, עמ' 200]: "מאותה סיבה שהחליפו את השם - גם השמיטו, מחקו, העלימו - את הבית הקריטי".

• מחננו
• על השפשוף
• שיר געגועים (לכפר סבא)
• שיר הוותיקים

פלמ"ח   שירים קאנוניים   ארצות שונות