רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
העתקת מילות השיר

רַבּוֹתַי, הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד, לֹא נִשְׁכַּח. עוֹד נִזְכֹּר, תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח. אֶל-עַלְמֶיְן, אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה, עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים. וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד: כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ, שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת, וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ. כִּי יֻתַּן לוֹ הַצַּו וְגַם טֶכֶּס וְיוּשַׁר לַפַּלְמָ"ח סֶרֶנָד[ה] נִשְׁלָחִים חֲבֵרֵינוּ הַיֶּקֶה'ס לְמַלֵּא הַמַּחְסוֹר בַּבְּרִיגָד[ה] יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן, אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ וְקֹרָא לָהֶם שֵׁם – הַ"סֵּזוֹן". וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ: כֵּן, הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת, כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.רבותיי, ההיסטוריה חוזרת שום דבר לא אבד, לא נשכח. עוד נזכור, תחת גשם עופרת איך בסוריה צעד הפלמ"ח. אל-עלמין, אף אותך לא נשכחה עת אל שדות הדרום הרחבים אל הנגב פלוגונת נשלחה עם מקלות כתחליף לרובים. ומספרת הסבתא לנכד: כל מקום שלפעול בו נחוץ שם אומרים לפלמ"חניק ללכת וחייו הם כפקק בקיבוץ. כי יותן לו הצו וגם טכס ויושר לפלמ"ח סרנד[ה] נשלחים חברינו היקה'ס למלא המחסור בבריגד[ה] יריות בקהיר עת נשמעו עת מבית איים האסון אל העיר חברינו נקראו וקורא להם שם - ה"סזון". ומסיימת הסבתא לנכד ויושבת כפופה למולו: כן, הכושי יכול כבר ללכת, כי הכושי עשה את שלו.
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: שמואל פרשקו (טקסטים נוספים בלחן זה)

רַבּוֹתַי, הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד, לֹא נִשְׁכַּח.
עוֹד נִזְכֹּר, תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח.

אֶל-עַלְמֶיְן, אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה,
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים.

וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד:
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ,
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת,
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ.

כִּי יֻתַּן לוֹ הַצַּו וְגַם טֶכֶּס
וְיוּשַׁר לַפַּלְמָ"ח סֶרֶנָד[ה]
נִשְׁלָחִים חֲבֵרֵינוּ הַיֶּקֶה'ס
לְמַלֵּא הַמַּחְסוֹר בַּבְּרִיגָד[ה]

יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן,
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ
וְקֹרָא לָהֶם שֵׁם – הַ"סֵּזוֹן".

וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ:
כֵּן, הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת,
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
שום דבר לא אבד, לא נשכח.
עוד נזכור, תחת גשם עופרת
איך בסוריה צעד הפלמ"ח.

אל-עלמין, אף אותך לא נשכחה
עת אל שדות הדרום הרחבים
אל הנגב פלוגונת נשלחה
עם מקלות כתחליף לרובים.

ומספרת הסבתא לנכד:
כל מקום שלפעול בו נחוץ
שם אומרים לפלמ"חניק ללכת
וחייו הם כפקק בקיבוץ.

כי יותן לו הצו וגם טכס
ויושר לפלמ"ח סרנד[ה]
נשלחים חברינו היקה'ס
למלא המחסור בבריגד[ה]

יריות בקהיר עת נשמעו
עת מבית איים האסון
אל העיר חברינו נקראו
וקורא להם שם - ה"סזון".

ומסיימת הסבתא לנכד
ויושבת כפופה למולו:
כן, הכושי יכול כבר ללכת,
כי הכושי עשה את שלו.




 פרטים נוספים


מתוך אוסף מאיר נוי   העתקת מילות השיר

 



שיר הסזון

מְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד...

כֵּן, נֶכְדִּי, הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת...

שיר הסזון

מספרת הסבתא לנכד...

כן, נכדי, ההיסטוריה חוזרת...




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

שמשון בר-נוי 

על השיר

נקרא גם "שיר הסזון".

המילים המקוריות למנגינה זו נכתבו בידי נתן אלתרמן להצגה בתיאטרון המטאטא. ר' "שיר געגועים".
מילים נוספות נכתבו למנגינה זו בידי חיים גורי: שיר הותיקים. כמו כן, בבית הספר "כדורי" הותאם ללחן השיר "על השפשוף", במלחמת השחרור הותאם לו השיר המקומי "מחננו", בשנות השישים הפרודיה "רבותיי ההיסטוריה משוחזרת" אותה ביצעה רביעיית מועדון התיאטרון, ודן אלמגור כתב עבור שמואל סגל ושמואל רודנסקי נוסח "ההיסטוריה שונה חודש חודש" (ראו עמ' 1781 - 1782 במקבץ הסרוק מתוך כרטסת נוי). פרודיה נוספת משנות השמונים היא "רבותיי האינפלציה דוהרת".

מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מְבָאֵר:

  • אֵל עַלְמֵין = שדה קרב במצרים, בו נעצר הצבא הגרמני בהתקדמותו לעבר ארץ ישראל. (ר' קרב אֵל עַלְמֵין)
  • כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ = בעל מקצוע לא מוגדר שמציבים בסידור העבודה כשמישהו נעדר.
  • יריות בקהיר = רצח הלורד מוין (בריטי) על ידי הלח"י.
  • הסֵזוֹן = מצרפתית: עונת הציד. ראו בוויקיפדיה.

ועזריה אלון מוסיף:

בשורות "הכושי יכול כבר ללכת / כי הכושי עשה את שלו" הכוונה לפירוק הפלמ"ח ב-48'.

ביצועים נוספים: לצפייה בביצוע השיר מפי:

במקור נקרא השיר "שיר הסזון". הבתים הרביעי והחמישי [מתוך שישה] הושמטו בשירון "משפחת הפלמ"ח", וכדברי נתיבה בן-יהודה [אוטוביוגרפיה בשיר וזמר, עמ' 200]: "מאותה סיבה שהחליפו את השם - גם השמיטו, מחקו, העלימו - את הבית הקריטי".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה

תווים  

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 7 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 4



תגיות




עדכון אחרון: 14.10.2024 20:52:55


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: