ולס הנרות

הַצְּלִיל נָדַם אֲבָל הַלֵּב עוֹד זוֹכֵר אֶת הַמָּחוֹל שׁוֹשָן לָאַט כּוֹכָב הִבְהֵב וּבַגַּן רָמַז מִשְׁעוֹל הָיָה רִקּוּד וְהוּא לֹא תַּם חֲלוֹם לְלֹא פּוֹתֵר וְעַל לִבִּי כְּמוֹ חוֹתָם נָח עָלָיו שׁוֹשָן חִוֵּר כִּי אַתְּ אַחַת וְאֵין בִּלְתֵּךְ כְּאִי בְּיָם סוֹעֵר וְעַל גָּלָיו אֱלֵי דַּרְכֵּךְ שָׁט עָלָיו שׁוֹשָן חִוֵּר הצליל נדם אבל הלב עוד זוכר את המחול שושן לאט כוכב הבהב ובגן רמז משעול היה ריקוד והוא לא תם חלום ללא פותר ועל ליבי כמו חותם נח עליו שושן חיוור כי את אחת ואין בלתך כאי בים סוער ועל גליו אלי דרכך שט עליו שושן חיוור