|
מילים: לא ידוע
לחן: עממי כליזמרי
|
עיבוד: בני נגרי
שנת הקלטה: 1970 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת ביצוע כלי, שכולל באמצע גם את 'וקרב פזורינו'. נכלל בתקליט: להיטי החסידים |
מרים אביגל (ליאון)
שנת הקלטה: 195X
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
רן ונמה
רן ונמה שרים את הלחן - חלק ראשון בלי מילים וחלק שני עם מילים באנגלית תחת הכותרת Wedding Dance
ההקלטה נוספה כבונוס לגרסת התקליטור של תקליטם השני של רן ונמה.
שנת הקלטה: 28.6.1954
ביצוע כלי
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מושר לניגון הכליזמרי של הריקוד שֶׁרָלֶה (ביידיש שערעלע). הניגון מכונה גם "ריקוד המספריים" על שם תנועת המלקחיים של רגלי הרוקדים (אליהו הכהן בתכניתו "על הדשא" בקיבוץ מעברות, תזמון 4:46). ראו גם "שער" (שֶׁר).
על ריקוד השֶׁר ועל ניגוניו מרחיב חוקר הזמר החסידי יעקב מזור:
"שֶׁר" (בעברית: ריקוד המספריים; הכתיב ביידיש: שער; שערעלע) הוא אחד מריקודי החתונה של יהודי מזרח אירופה. שמו ניתן לו בגלל הכוריאוגרפיה: ריקוד של ארבעה זוגות העומדים במבנה של ריבוע אך נעים באלכסון ומתחלפים עם בני הזוג שבפינה מולם ומשרטטים כך צורת מספריים, ומכאן שם הריקוד (ראו למשל בספרו של י' סטוצ'בסקי "הכליזמרים" וכן במאמר הביקורת של יצחק ריבקינד על הספר (עיתון "הדואר", תש"ך) שהתפרסם גם כחוברת נפרדת). במהלך הריקוד יש אפשרות לאלתורים, וייתכן שהם יצרו או יוצרים וריאנטים לריקוד (אך על כך יחליטו חוקרי הריקוד).
מנגינות הריקוד נרשמו ופורסמו תמיד עם הכותר "שֶׁר". הכליזמרים בארץ ניגנו בעיקר שתי מנגינות לריקוד הזה. אחת מהן נודעה בשם "שֶׁרָלֶה". לא ידוע לי מדוע ניתן לה הכינוי הזה. באנתולוגיה שלי "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל" (ניגונים מס' 39 ו- 40) הבאתי את שני הלחנים המוזכרים בזֶמֶרֶשֶׁת (ר' להלן הערה לגבי עין כרמל), אך בסדר שונה: ה"שֶׁר" לפני ה"שֶׁרָלֶה". לחן ה"שֶׁר" נשתמר בפי אנשי הקיבוצים ואני שמעתיו מושר בליווי אקורדיון בקיבוץ גבת בקיץ 1949 [אם כי דומני שהם רקדו אז הורה ולא שֶׁר]. ההסברים ללחנים כוללים מידע נוסף ממקורות שונים.
"אזהרה": טעות ישראלית נפוצה היום בכך שקוראים לשֶׁרָלֶה בשם "ריקוד חסידי". לא מצאתי עדויות שהוא נרקד בחתונות חסידיות. לעומת זאת לפי עדות אחת מפי החוקר ריבקינד רקדו אותו הבחורים בישיבת וולוז'ין באירופה (ר' במאמר הנ"ל). לפיכך מראה תמוה הוא לראות את הרוקדים ביום הולדת ה-100 בדגניה עושים את התנועות הידועות המיוחסות (גם כן בטעות!) לריקוד החסידי.
מוסיפה המוזיקולוגית ד"ר ציפי פליישר:
יש הטוענים שהוא [ריקוד השערעלע – זֶמֶרֶשֶׁת] אינו תולדה של גלות מזרח אירופה אלא זהו ריקוד גרמני שיהודי גרמניה הביאוהו למזרח כשגורשו לשם. יש אפילו תעודות וספרות על כך. ריקוד הופָעָתי בעיקרו.
לצלילי ניגון ה"שערעלע" וה"שער" נרקדו בארץ ריקודי חתונה בגרסאות שונות. בקיבוץ עין כרמל מוכר השערעלע כריקוד-חתונה הכולל בחלקו האחרון גם "שער" קצבי (כנראה זהו ה"שר" כפי שעיבד אריה לבנון ומנצח נועם שריף), שהמעבר אליו נעשה דרך שלושה אקורדים.
עוד באותה מנגינה:
- בואו נא כל אח ורע, גרסה מאת אהרן אשמן. ראו שם גם גרסה יידית שייתכן והיא המקור לעברית.
- בן גוריון רוקד בלט
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת: אליהו דוד יעקובסון
הזכויות על ההוצאה שמורות לאברהם עומר.
מקור: "חמישים הורות, ניגונים ושירי עם לשתי חליליות", רנן, 1954, עמוד 26
מספר המעבד אהרן שפי (ספטמבר 2021): "את נעימות השער והשערעלע הביאה גורית קדמן (גרט קאופמן) האגדית אל רחבת ריקודי העם, כמה שנים לפני קום המדינה. ביצוע הבכורה היה של להקת המחול הנפלאה של "הפועל" ת"א שניהלה גורית. זה היה באולם "אהל" בבית ארלוזרוב. את העיבוד המצוין שניגנה תזמורת הנשיפה של הפועל ת"א (שבה ניגנתי), עשה מנצחה אברהם זאץ, מוסיקאי נפלא (שהתפרנס מעבודתו כגובה מסים בעירייה). התווים אינם מצויים, ואני ניסיתי להיצמד לרוח העיבוד ההוא". בפברואר 2023 הוסיף שפי: "הטיפול המוסיקולוגי בשני השירים הללו נראה לי כגישושים באפלה, כפי שקורה לא פעם אצלנו לשיר מאומץ. לפחות יש לברך על ששני השירים כנראה עברו אלינו נאמנים למקורם וללא התחביב התמוה של "עיגול פינות" בשירים ממקור זר. זכור לי שלפחות "שֶׁר" שודר אי פעם ב"קול ירושלים" כשיר מאחת ממדינות יוגוסלביה ובביצוע כלי מקורי. ואם אינני טועה, השערעלע הוצג פעם כשיר מולדאבי. אז נקודת זכות לספקנים, ונקודת חובה לפסקנים."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
