מילים: עממי, שלמה קרני
לחן: עממי כליזמרי כתיבה: סוף שנות ה-40
|
שלמה קרני 
שנת הקלטה: 23.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
רבקה הבסי 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
בהשראת השורות "בן גוריון רוקד בלט / ואיתו משה שרת" חיבר שלמה קרני, לפי עדותו, את המשך הטקסט לכבוד מסיבת סיום התיכון (כנראה מקווה ישראל) בסוף שנות ה-40. כמו כן, הוא מעיד כי הוא שר את השיר ב"מועדון החייל" בחיפה ב-1951 או 1952, ואולי כך נפוץ השיר בארץ. (בהתבסס על דברים ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת ביולי 2017 ובמאי 2018).
מושר לניגון הכליזמרי של הריקוד שֶׁרָלֶה (ראו שם פרטים נוספים על הניגון ועל הריקוד).
לטקסט זיקה לשיר "שמעו נא", המושר גם הוא לניגון חסידי.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מספר המעבד אהרן שפי (ספטמבר 2021): "את נעימות השער והשערעלע הביאה גורית קדמן (גרט קאופמן) האגדית אל רחבת ריקודי העם, כמה שנים לפני קום המדינה. ביצוע הבכורה היה של להקת המחול הנפלאה של "הפועל" ת"א שניהלה גורית. זה היה באולם "אהל" בבית ארלוזרוב. את העיבוד המצוין שניגנה תזמורת הנשיפה של הפועל ת"א (שבה ניגנתי), עשה מנצחה אברהם זאץ, מוסיקאי נפלא (שהתפרנס מעבודתו כגובה מסים בעירייה). התווים אינם מצויים, ואני ניסיתי להיצמד לרוח העיבוד ההוא". בפברואר 2023 הוסיף שפי: "הטיפול המוסיקולוגי בשני השירים הללו נראה לי כגישושים באפלה, כפי שקורה לא פעם אצלנו לשיר מאומץ. לפחות יש לברך על ששני השירים כנראה עברו אלינו נאמנים למקורם וללא התחביב התמוה של "עיגול פינות" בשירים ממקור זר. זכור לי שלפחות "שֶׁר" שודר אי פעם ב"קול ירושלים" כשיר מאחת ממדינות יוגוסלביה ובביצוע כלי מקורי. ואם אינני טועה, השערעלע הוצג פעם כשיר מולדאבי. אז נקודת זכות לספקנים, ונקודת חובה לפסקנים."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.