מלווה מלכה

הַגִּידָה נָא מַה יּוֹם נִקְרָא אֲשֶׁר בּוֹ שְׂמֵחִים כֻּלָּנוּ הַיְּהוּדִי הַדַּל יִשְׁכַּח כָּל עָמָל המדות מְלָכִים לוֹ נִתָּנוּ שַׁבָּת הַיּוֹם בָּא בְּשָׁלוֹם גַּם בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה צְאוּ בָּנִים בְּרִקּוּדִים לִכְבוֹד שַׁבָּת הַכַּלָּה אֱמֶת לָעַד כִּי הַשַּׁבָּת הִיא הַכַּלָּה נַפְשֵׁנוּ וְהֶחָתָן פְּאֵר הוּא לֹא אַחֵר רַק יִשְׂרָאֵל עַמֵּנוּ מִי שֶׁיִּצְחַק וְיִלְעַג לְכַלָּה-חָתָן זֶה אֻמְלָל "מַכָּה" יֹאכַל מִסְּעוּדַת לִוְיָתָן הגידה נא מה יום נקרא אשר בו שמחים כולנו היהודי הדל ישכח כל עמל המדות מלכים לו ניתנו שבת היום בא בשלום גם ברינה ובצהלה צאו בנים בריקודים לכבוד שבת הכלה אמת לעד כי השבת היא הכלה נפשנו והחתן פאר הוא לא אחר רק ישראל עמנו מי שיצחק וילעג לכלה-חתן זה אומלל "מכה" יאכל מסעודת לווייתן

מקור: "חיים בנציון אילון-ברניק: היה היה מעשה - שירים, סיפורים, מסורות, מנהגים, הנהגות, בדיחות, פתגמים, אמונות תפלות, פרפראות, חידות", פולקלור, תש"ו 1946, עמוד 84

מקור: "חיים בנציון אילון-ברניק: היה היה מעשה - שירים, סיפורים, מסורות, מנהגים, הנהגות, בדיחות, פתגמים, אמונות תפלות, פרפראות, חידות", פולקלור, תש"ו 1946, עמוד 84-85