ניצני שלום - הדסה סיגלוב

יִצְמַח שָׁלוֹם רַב מֵאַרְצִי נְוֵה שָׁלֵם עִיר חֶמְדָּתִי. חֹק וּמִשְׁפָּט יִבְנוּ פִרְצִי יוֹדוּ כָּל עַמִּים חֵן דָּתִי. אַל יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי יָדוֹ לְטוֹב וּלְמַדָּע יִתְחָרוּ יֶהֱגוּ אֱמֶת וְיַגִּידוּ צִדְקַת עַמִּי חִישׁ יַכִּירוּ. נָבִיא מְרוּדִים לְנַחֲלָה אַרְצָה אָבוֹת בֵּין רֹב אַחִים וּנְפוֹצִים שֶׁבַּגּוֹלָה שִׂימֵם נָא יָהּ בַּמִּבְטָחִים.יצמח שלום רב מארצי נווה שלם עיר חמדתי. חוק ומשפט יבנו פרצי יודו כל עמים חן דתי. אל יישא גוי אל גוי ידו לטוב ולמדע יתחרו יהגו אמת ויגידו צדקת עמי חיש יכירו. נביא מרודים לנחלה ארצה אבות בין רוב אחים ונפוצים שבגולה שימם נא יה במבטחים.

מילים: יצחק אליהו נבון
לחן: עממי ספרדי-יהודי (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה: 1918

יִצְמַח שָׁלוֹם רַב מֵאַרְצִי

נְוֵה שָׁלֵם עִיר חֶמְדָּתִי.

חֹק וּמִשְׁפָּט יִבְנוּ פִרְצִי

יוֹדוּ כָּל עַמִּים חֵן דָּתִי.

אַל יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי יָדוֹ

לְטוֹב וּלְמַדָּע יִתְחָרוּ

יֶהֱגוּ אֱמֶת וְיַגִּידוּ

צִדְקַת עַמִּי חִישׁ יַכִּירוּ.

נָבִיא מְרוּדִים לְנַחֲלָה

אַרְצָה אָבוֹת בֵּין רֹב אַחִים

וּנְפוֹצִים שֶׁבַּגּוֹלָה

שִׂימֵם נָא יָהּ בַּמִּבְטָחִים.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

מקהלת מזמור שיר, הדסה סיגלוב

עיבוד: יוסף בן-ישראל
ניצוח: יוסף בן-ישראל
שנת הקלטה: 1960

סביר שהמנצח הוא גם המעבד, אם כי הדבר אינו רשום על התקליט.

מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

אליהו הכהן מתוך תוכניתו "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט":

אמרנו שאין מאורע חשוב שמתרחש בארץ שהזמר העברי מדלג עליו. בט"ו באב תרע"ח, יולי 1918, הונחה אבן הפינה לאונ' העברית שעל הר הצופים. ביישוב רואים בטקס מאורע היסטורי והמשך שלשלת הגאולה. ביום הטקס מקבל כל תלמיד בארץ מעטפה ובה שתי שקיות. בשקית האחת ממתקים ומגדנות לכבוד האירוע, ובשנייה – מחברת לילדי ישראל בארץ ישראל. זוהי חוברת מיוחדת שבה מוסבר לילדים בשפה קלה מהי אונ' ומדוע תוקם, ומעתה מובטח להם שכאשר יגדלו לא יצטרכו להרחיק נדוד לארצות נוכריות לבקש שם חכמה ודעת כי מצוא ימצאו אותן בארצם. וסוף סוף יהיו לנו פרופסורים מתוצרת הארץ.

ובעיר אדריאנופול בטורקיה ישב אז המשורר והמלחין היהודי יצחק אליהו נבון. הוא נחשב לאוצר בלום של מנגינות עממיות יהודיות מספרד, מארצות הבלקן ומארצות המזרח. הוא ביקר בארץ 20 שנה לפני כן, עוד בשלהי המאה ה-19, והוא עתיד לשוב ולהשתקע בארץ בשנת 1929. אך בינתיים הוא מקדיש שיר לכבוד הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת בירושלים, היא נווה שלם, וקורא לשיר "ניצני שלום" - "יצמח שלום רב מארצי". את השיר אתם מכירים. מעתה ואילך תוכלו גם לשייך אותו לא רק לתקופה הנכונה, אלא גם לאירוע. זה איננו שיר השלום הראשון של נבון. וגם לא שיר השלום הראשון בזמר העברי. שירי שלום נכתבו בארץ עוד בימי העלייה הראשונה, במאה ה-19. השיר האופטימי הזה רומז ומייחל לכך שעם הקמת האוניברסיטה בירושלים יתחרו יהודים עם שכניהם במדע ודעת וישמרו על חוק ומשפט. השיר הגיע ארצה בעילום שם מחברו, והושר כשיר עם, יחד עם עוד שיר של נבון, טעם המן. אבל אם תציצו בשירון שבידיכם, תבחינו ששם המחבר חבוי בתוך השיר, וניתן לגלות אותו ע"י צירוף שתי האותיות הראשונות של כל חצי בית. יצמח שלום חק ומשפט והרי לכם יצחק. ואת היתר תגלו בעצמכם.

אדוין סרוסי: "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העבר" דוכן י"ג (תשנ"א) עמ' 125 - 126.

זהו אולי שירו המפורסם ביותר של י"א נבון. ברם, ייחוס הלחן לנבון על ידי [יצחק] לוי נטול בסיס. המנגינה היא עממית, כנראה ממקור בולגארי, והיתה שגורה בפיהם של יהודי בולגריה הספרדים ששרו לפיה את "אנא ה'". ככל הנראה הביא נבון את הלחן הזה לארץ ולימד אותו, בין היתר, את ברכה צפירה. מענין לציין לצפירה הכירה את הלחן כ"שיר יין של יהודי הבלקאן" ומידע זה נמסר לה ללא ספק על ידי נבון. צפירה ניסתה להתאים ללחן זה שיר של איבן-גבירול (הכוונה ל"שיר המים" בהתאמה ללחן הזה], ונחום נרדי בעקבות צפירה ניסה להתאים לו את שירו של ביאליק "מנהג חדש" (ראו את "מנהג חדש" בלחן הזה). כל הנסיונות האלה לא עלו יפה ושירו של נבון הוא זה שהפך לנחלת הכלל. כשנתיים אחרי פרסומו ב"ינון" הודפס השיר שנית בעיבוד למקהלה.
תפוצתו של הלחן הזה היתה גדולה והוא מוכר גם ליהודי צפון אפריקה ששרים בו פיוטים שונים ובעיקר במרוקו, שם שרים במנגינה זו את השיר "לנדודך ידידי" מתוך שירת הבקשות.

סרוסי מצרף טבלה המשווה תשעה נוסחים שמצא למנגינה. יש ביניהם הבדלים מלודיים, ובהם כמה מאפיינים "האופייניים רק לגירסה המיוחסת לנבון שהתפרסמה בציבור הישראלי.

המידע על צפירה לקוח [הפניה בהערה אצל סרוסי] מתוך אברהם אלמליח, "י"א נבון: חייו ופעלו הספרותי, הפיוטי והציבורי על פי אגרותיו לסופרי דורו ואגרות סופרי דורו אליו" (ירושלים תשכ"ז), עמ' 69 עד 71.

כן מוכרים בלחן הזה שיר ליום הולדת השולטן (אתחלתא: שיר ושבחה למלכנו) שזומר ב1908 ונדפס לימים בכתב העת "ידע עם" 31 - 32 עמ' 119, וכן כמה פיוטים, בהם: אני לקראת דודי ארוץ, דרור יקרא, לכה דודי, אלהי עוז תהלתי, אודך כי עניתני, יה שוכן.

סרטון וידיאו: השיר בביצוע רוחמה רז - לצפייה לחצו כאן.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תיווי: יואב בלינסקי לפי ספר שירים ומנגינות לבית-הספר ולעם ב' עמוד 70

מקור: "שיר הכבוד Chir Akavod", Mair Gadol, Varna, Bulgaria, בערך 1890

העיבוד כולל את נעימותיהם של שיר למולדת (עלה, עמי, על אדמתך) ושל ניצני שלום (יצמח שלום).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

שלום תשעה באב מקהלות ירושלים יום העצמאות אירועים

עדכון אחרון: 20.10.2024 14:13:24