ירושלים (לחן מוניושקו) - קראל שלמון

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם. מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם. מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ. יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ! יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ! בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ? סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם! יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם! עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ; אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר, זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ. רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ. יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי: יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי! מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה! יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!מעל פסגת הר הצופים אשתחוה לך אפיים. מעל פסגת הר הצופים שלום לך, ירושלים. מאה דורות חלמתי עלייך לזכות, לראות באור פנייך. ירושלים, ירושלים, האירי פנייך לבנך! ירושלים, ירושלים מחרבותייך אבנך! בלב בוטח באתי הלום הקים את הריסותייך אך איך אבנה את בית מקדשך אים אין שלום בין בנייך? ספרדים, אשכנזים, תימנים, פלשים עורפלים וגורגי'ים וחרדים וחפשים ירושלים, ירושלים לא זאת חזיתי בחלום! ירושלים, ירושלים בין בנייך השרי נא שלום! עיר-פרזות היית עיר קדשי נשבר בך כל בריח; אך עוד נשאר בך שער סגור, זה שער המשיח. רבבות בנייך שלחוני אלייך למסור לידי את מפתחותייך. ירושלים, ירושלים נשבעתי בשם אדוני: ירושלים, ירושלים האירי פנייך אלי! מעל פסגת הר הצופים שלום לך, ירושלים אלפי גולים מקצות כל תבל נושאים אלייך עיניים באלפי ברכות היי ברוכה מקדש מלך, עיר מלוכה ירושלים, ירושלים אני לא אזוז מפוה! ירושלים, ירושלים יבוא המשיח, יבוא!

מילים: אביגדור המאירי (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: סטניסלב מוניושקו
כתיבה: 1928

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים

אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם.

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים

שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ

לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ.

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,

הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ!

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם

מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ!

בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם

הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ

אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ

אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?

סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים

אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם

לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם

בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!

עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי

נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;

אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר,

זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.

רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ

לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם

נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם

הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים

שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם

אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל

נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם

בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה

מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם

אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה!

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם

יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

יידיש

כותרת: חצות

דרויסן בלאָזט אַ ווינט אַ קאַלטער –

אַ שרעקלעכע כּיסלו־נאַכט,

בײַם לעמפּל שטילע זיצט אַן אַלטער

אין קעמערל פֿאַרמאַכט,

זײַן באָרד – שניי ווײַס,

די אויגן גליִען,

און וויינט רעכט הייס

בײַם „שערי־ציון“.

אויס האַרצנס טיפֿן,

הערט מען אים רופֿן,

איינציק נאָר דאָס וואָרט:

ירושלים,

מײַן טײַערער הייליקער אָרט!

מיך פֿלעגט אַ מאָל דער טאַטע ליבן,

איך וואַר אַ ציכטיק קינד,

אַך, שפּעטער האָט ער מיך פֿאַרטריבן,

דורך מײַנע גרויסע זינד.

שוין 'זוי פֿיל יאָר

טראָג איך זײַן צאָרן,

און מײַנע האָר –

שוין ווײַס געוואָרן.

איך מוז נאָך וואַנדערן

פֿון איין לאַנד צום אַנדערן,

איך בין באַלד דאָ, באַלד דאָרט.

ירושלים,

מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

איך לעב און שוועב אין גרויס סכּנה,

אין צרות אָן אַ שיעור,

אַנטלויפֿן מוז איך אָפֿט בײַ דער לבֿנה,

ווײַל מע דערקוטשעט מיר.

מע לאָזט מיך ניט

דעם קאָפּ אויפֿהייבן,

אַלעס בייזע טוט

מען מיר אָנקלעפּן,

מע שרײַט: „געזינדל,

דו לעבסט פֿון שווינדל,

באַטרוג און קריסטנמאָרד!“

ירושלים,

מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

אַך, וויינען וויל איך, זיפֿצן, טרויערן,

פֿאַרגעסן לוסט און טאַנץ.

באַגראָבן איז אונטער יענע מויערן

מײַן גליק, מײַן פּראַכט, מײַן גלאַנץ,

קיין כּהן געבליבן,

קיין מזבח, קיין קרבן,

די נבֿיאים פֿאַרטריבן,

אין גלות געשטאָרבן;

טערקישע מאָשעען

זעט מען שטיין

בײַם הר־המוריה דאָרט.

ירושלים,

מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

די צײַט האָט דיך שוין אָפּגעפֿרעסן

מיט אירע שאַרפֿע ציין!

דאָך קען איך נישט פֿאַרגעסן,

דיך פֿאַרגעסן, ניין.

דײַנע הייליקע שפּורן –

די אָסמאַנען האָבן נישט

געשוינט דײַנע פֿלורן;

איין וואַנט איז געבליבן,

דערויף שטייט געשריבן

מיט ייִדיש בלוט דאָס וואָרט:

ירושלים,

מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

פֿיל לעבנס־פֿראַגן, גלות, שמערצן

האָבן מײַן זין געטריבט;

דאָך פֿאַרגעס איך נישט אין האַרצן,

וואָס איך האָב איינסט געליבט.

דאָרט הער איך אַ קול:

„אויסוואַנדערן, עמיגרירן“,

דאָ וויל מען איך זאָל

מיך אַסימילירן.

איך וויל דערין נישט דענקען,

דען דאָס האַרץ טוט בענקען,

צו דיר, צו דיר וויל עס פֿאָרט.

ירושלים,

מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

דאָ, אין דעם קעמערל גאַליציען

שלאָף איך דאָך רויִק אַצינד,

ווען דרויסן נעפּל ציִען,

שרעקלעך ברויזט דער ווינט.

די פּוילן וואָס וווינען

מיט מיר דאָ אין איינעם,

ווייסן דאָך צו שוינען

די ייִדישע שכנים,

אַ בעל־בית אַ גוטער

אין ווין, מײַן היטער –

אַהיים בענקט זיך מיר פֿאָרט,

נאָך ירושלים,

דעם טײַערן, הייליקן אָרט!

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (פולנית)

Szumią jodły na gór szczycie,

Szumią sobie w dal,

I młodemu smutne życie,

Gdy ma w sercu żal.

Z innych ludzi do nikogo,

Jeno do ciebie, niebogo!

Oj Halino, oj jedyno,

Dziewczyno moja!

Już w dziecinne lata nasze,

Jam do czarnych skał

Szedł w przepaście, bym ci ptaszę

Małe z gniazdka dał.

Zawszem tobie najwonniejszych

Kwiatów przyniósł z gór,

Dal z odpustu najpiękniejszych

Koralików sznur.

Nie mam żalu do nikogo,

Jeno do ciebie, niebogo!

Oj Halino, oj jedyno,

To wina twoja.

Rośnie krzaczek! W drzewko rośnie,

Wzrosłaś, jakby czar.

Ach! Za tobą bym radośnie

Wskoczył w ognia żar.

Lata jakby wichry biega,

Jak potoki mkną.

Przybył panicz i dla niego

Pogardziłaś mną.

Nie mam żalu do nikogo,

Jeno do ciebie, niebogo!

Oj Halino, oj jedyno,

Dziewczyno moja!

תרגום נחומי הרציון לשיר היידי "חצות"

בַּחוּץ נוֹשֶׁבֶת רוּחַ-כִּסְלֵו,

הַקֹּר בַּחוּץ כָּבֵד הוּא.

יְהוּדִי זָקֵן בְּחֶדֶר יוֹשֵׁב,

לְאוֹר הַנֵּר לוֹמֵד הוּא.

זְקָנוֹ לָבָן, יוֹקְדוֹת הָעֵינַיִם,

בּוֹכֶה מָרָה עַל יְרוּשָׁלַיִם.

מֵעֹמֶק הַצַּעַר בְּרֶגֶשׁ וָסַעַר

אֶנְחַת גַּעְגּוּעַ תּוּשַׁר:

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,

מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ וְיָקָר.

אָבִי נָתַן לִי אַהֲבָתוֹ,

כִּי יֶלֶד טוֹב הָיִיתִי;

אַחַר גֵּרֵשׁ אוֹתִי מִבֵּיתוֹ

וּבַדְּרָכִים תָּעִיתִי.

אֶת צָרוֹתַי אֶשָּׂא אַך בְּצַעַר,

שְׁעָרִי הִלְבִּין - אֵינֶנִּי עוֹד נַעַר.

בּוֹדֵד חֲסַר-עֵרֶךְ נוֹדֵד בְּכָל דֶּרֶךְ,

רַגְלַי אֲכַתֵּת בַּנֵּכָר.

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,

מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ וְיָקָר.

אֲנִי בּוֹכֶה, אָבֵל, מִתְפַּלֵּץ -

חָלְפָה חֶדְוַת-הַנֹּעַר.

עַל כָּל גִּבְעָה וְתַחַת כָּל עֵץ

קְבוּרִים יְמֵי הַזֹּהַר.

חָרַב הַמִּקְדָּשׁ עִם קָרְבָּן חַג וָעֶרֶב

וְאֶת הַנְּבִיאִים הִשִּׂיגָה הַחֶרֶב;

וּבֵין הָעַרְבַּיִם, עַל רֹאשׁ הַר-הַבַּיִת

טוּרְקִים קַלְגָּסִים בַּמִּשְׁמָר.

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,

מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ וְיָקָר.

הַזְּמַן כִּלָּה יְמֵי חֻרְבָּנֵךְ,

נָגַס שִׁנָּיו בְּכֹחַ,

מִמֶּנִּי לֹא יָמוּשׁ זִכְרוֹנֵךְ

וְלֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ.

הָרוֹמָאִים חִלְּלוּ אֶת קָדְשַׁיִךְ

וְהַטּוּרְקִים מָחֲקוּ עִקְבוֹתַיִךְ.

רַק כֹּתֶל תִּפְאֶרֶת נוֹתַר עִם כּוֹתֶרֶת

בְּדָם יְהוּדִי חֲקוּקָה:

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,

מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ וְיָקָר.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

קראל שלמון

פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1.12.1947
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

ביצועים נוספים:

לואי דנטו (Louis Danto)
יהורם גאון מתוך הסרט "אני ירושלמי" (1971)
יהורם גאון בעיבוד מאוחר
נחמה הנדל
אברהם פררה
דודו זכאי
שלווה ברטי (סרטון)
מקהלת לירון (עיבוד מאת שרה שֹהם)
עפרה חזה (אצל דן שילון, 1998)

לחנים נוספים לשיר:

לחן משה רפפורט (אליו מיוחס בשוגג במקורות שונים הלחן הידוע הנוכחי)
ל חן עלי הלפרין
לחן מקס ינובסקי

השיר העברי הוא עיבוד שערך המאירי לשיר היידי "חצות" מאת בירך בנדיקט שאפיר. מילות השיר היידי נדפסו לראשונה בשנת 1886 בספר "מעליאדיען אויס דעם געגענד דער סאן, געדיכטע אונד לידער אין גאליצישיידישעם דיאלעקטע", חלק ראשון, עמ' 8 - 9 (רק החלק השני סרוק בספרייה הלאומית), ושם רשומה הפניה אל מקור הלחן: האריה הפולנית Szumia jodly na gor Szczycie מתוך האופרה "הלקה" של המלחין סטניסלב מוּנְיוּשְׁקוֹ (בפולנית Stanisław Moniuszko). בגרסאות המתועדות ביידיש ללחן בתווים ובהקלטות, הלחן כבר עבר שינויים מגרסת הלחן באופרה. המילים בפולנית לעיל - מתוך האריה עליה מושתת השיר. שלוש הגרסאות נדפסו בשירון "מעייני הזמר" שערך מאיר נוי, עמ' 45-43. ראו בקישורים חיצוניים תווים של השיר היידי עם תרגום לגרמנית מתוך גליון ספטמבר 1913 של כתב העת Ost und West.

האזינו לביצוע תרגום ליידיש של השיר העברי (פון דעם בארג הר הצופים) מפי ניצולת שואה מאירופה שהקליט בן סטונהיל בניו יורק ב-1948, מאוספי הספרייה הלאומית (תזמון: 47:05 - 48:42).

קראו מאמר מפורט מאת טלילה אלירם על תולדות השיר.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים של השיר היידי בתעתיק לטיני עם תרגום לגרמנית מתוך "Ost und West", גליון ספטמבר 1913.

תווים: הלל אילת

מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד הזה הוא לרביעיית כלי נשיפה עץ. עשיתי אותו בשעתו לכבוד אחד מאירועי יום ירושלים, ביחד עם 'אם אשכחך' (ציון תמתי)".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

הפרסום הראשון של השיר, מתוך "דאר היום", 26.10.1928, עמוד ב'. (תודה לישראל מידד)

תשעה באב מקהלות ירושלים שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 22.10.2024 12:47:27