מילים: לא ידוע
לחן: עממי חסידי
|
ותיקי "המחנות-העולים" 
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 11.8.1990 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. ביצוע זה מסתיים בלחן המוכר של "מפני מה" כסוף של ניגון ארוך (ראו תווים), שתחילתו אינו מוכרת משום מקור אחר. החלק האמצעי נדפס כלחן מס' 7 במדור "הורות וניגונים" בספר "הבה נשירה" (1935). |
זמר לא מזוהה 
שיר מס' 6 בתקליטור מס' 5 Hasidic and klezmer Music from the An-ski collections (1912-1914).
נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Historical Collection of Jewish Musical Folklore 1912-1947
מקהלת המדרשה למוזיקה (כיום: מקהלת הפקולטה למוזיקה במכללת לוינסקי) 
ניצוח: רון זרחי
שנת הקלטה: 1.6.2008
מקור: ערב ליואל אנגל במדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי
תודה לפרופ' אמנון וולמן ולמדרשה למוזיקה על מסירת ההקלטה.
נוסח של העיבוד למקהלה ללא ליווי נדפס בספרו של אריה לבנון "שרים במקהלה", עמ' 244 - 247. בהקלטה יש גם פסנתר, שרוב הזמן מכפיל את הקול הנמוך.
חבורת שהם 
שנת הקלטה: 2015
הפתיח הוא בלחן ריקוד הקבצנים.
נכלל בתקליטור: חבורת שהם - "על הבמה"נאוה נחמן 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטה ביתית לצורך תיעוד.
יוסף חלק, משה מוצרי 
שנת הקלטה: 15.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:21:20).
הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן
למדו מן ההצגה "הדיבוק" שהועלתה ב"הבימה". שרים את המילים רק בהתחלת השיר ואח"כ שרים ללא מילים.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדןבמקור זהו שיר חסידי אשר הוקלט בעברית עוד לפני מלחמת העולם הראשונה במסגרת המשלחת האתנוגרפית של ש. אנ-סקי. לאחר מכן נכלל בפתיחת המחזה "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי בתרגום ליידיש "מחמת וואס". בעלון הנלווה להעלאת המחזה על ידי ה"ווילנער טרופע" (1920) ובו התווים הותאמו למילים ביידיש, צוין במפורש כי שיר זה מקורו בעברית והנוסח העברי הובא אחרי התווים. ידוע כי המחזה נכתב במקור ברוסית. לא ידוע לנו אם השיר נכלל כבר בגרסה הרוסית של המחזה ובאיזה אופן. (תודה לד"ר מיכאל לוקין על המידע)
הצגת "הדיבוק" עלתה לאחר מכן עם מוסיקה מלאה יותר שהלחין יואל אנגל. בשנת 1922 עלה המחזה לראשונה בתרגום עברי מאת חיים נחמן ביאליק בתיאטרון "הבימה" במוסקבה. ביאליק שילב את השיר בנוסח העברי המקורי בשינויים קלים (ראו גרסת טקסט). תרגומו של ביאליק נדפס כבר בעיתון "התקופה", גליון טבת-אדר תרע"ח, ספר ראשון, עמ' 225. (תודה ליוסי הלחמי על האיתור)
על פי ישראל שליטא, המוסיקה היהודית ויוצריה, עמ' 169:
"[מפני מה] אינו אלא ניגון שהיה מושר - ובעליצות נלהבת דווקא - בפי "חסידי סטולין-קארלין" ביישוב יהודי נידח, שבחבל פולאסיה (בימים ההם - גבול פולין ורוסיה) לפזמון "יה-אלי" שלפני תפילת-מוסף של חג השני - מנגינה כליזמרית טיפוסית, שהיתה מקובלת בעיירה אוקראינית טיפוסית".
גרסה מהירה של הניגון משמשת בשיר "חופש קיץ".
עוד באותו לחן: "זה השולחן" (למילים מתוך התלמוד הבבלי [מנחות צ"ז:א]) כפי ששר ויקטור קלפהולץ (השיר האחרון).
הניגון החב"די "הנשמה יורדת" (מס' ק"ז בספר הניגונים של חב"ד) מושר אמנם בלחן אחר, אך דומה מאוד בתוכנו ל"מפני מה" (תודה לפרופ' אדוין סרוסי):
הנשמה יורדת לתוך הגוף
אך צועקת "ווי, ווי"
ירידה זו צורך עליה
עד שכל זה הוא כדאי
ביצועים נוספים:
- חסיד חב"ד מענדל מרוזוב (הטוען כי זהו ניגון חב"די)
- שולי נתן
- צילה דגן (תשל"ו 1975) מתוך תכנית שירי הימים הנוראים בסדרת הרדיו "שוב יוצא הזמר"
- נוסח לפסנתר מתוך סויטת "הדיבוק" (הקטע בתזמון 24:14)
- פסוי קורולנקו עם להקת אוי דיוויז'ן (2013) בעברית ורוסית (זמין בספוטיפיי תחת השם Mipney Ma)
לשיר נכתב לחן חדש מאת תרין שלפי (מתחיל במילים: "על מה ולמה יורדת הנשמה").
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
הנוסח השלם של הניגון כפי ששרים ותיקי המחנות העולים. רשם משמיעה: ד"ר יוסף גולדנברג