שם הרחק ביער

השיר העברי הוא תרגום השיר הסובייטי На опушке леса ("בקצה היער") המוכר גם בשם "בקרחת היער". השיר היווה חלק מרפרטואר השירים בתנועות הנוער ובקיבוצים, בין היתר ברמת השופט, בכפר יחזקאל, בעין חרוד, בגבע, בירושלים ועוד. במשך השנים נזנח השיר לטובת תרגומו של קלצ'קין מימי מלחמת העצמאות, "בערבות הנגב". לשיר גם תרגום נוסף שקדם למלחמת העצמאות, על גיבור שנפל.

על שיר המקור (ברוסית):

השיר נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה ע"י חייל בצבא האדום בשם פיוטר מאמאיצ'וק שהשתתף בהגנת לנינגרד. החייל כתב את מילות השיר לזכר חבר בשם אנדריי פופוב שנהרג בהגנת העיר במסגרת יחידת פרטיזנים. המילים התפרסמו בעיתון הדיוויזיה בה שרת מאמאיצ'וק וכנראה כך הגיעו למלחין לאוניד שוכין, שהלחין אותן בקצב הוואלס (ר' תווי השיר להלן), ועד מהרה הפך ללהיט והושר בכל פה. (תודה לישקה בן-כנען)                    

על פי מאמרו של רוברט א. רוטשטיין: Homeland, Home Town, and Battlefield - The Popular Song מהספר Culture Entertainment in Wartime Russia בעריכת Richard Stites בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, 1995, עמ' 82, שוכין הלחין את השיר על פי בקשתו של מאמיאצ'וק, שנפגשו בבית חולים צבאי. השיר נעשה מאד פופולארי ולכן נחשב ע"י רבים כשיר עם. כמו במקרה של שיר עם אמיתי, שעובר מפה לאוזן ולא בצורה מסודרת, גם שיר זה עבר שינויים, גם בטקסט וגם בלחן.

ר' להלן תמונת עמוד מהספר "שירים שקראו למעשי גבורה" שמאשש את שמות מחברי השיר ואת סיפור כתיבתו.

עד מרץ 2016 לא הייתה מוכרת הקלטה של השיר בשפת המקור; האזינו לשתי הקלטות שדה של השיר (תודה לצבי (גרימי) גלעד על איתורן), צפו בביצועו של אנדרי בארבאשוב  (תודה לאורי יעקובוביץ', על פי הערות תחת הביצוע הזמר למד את השיר מסבתו ילידת 1903), כמו כן, ראו קטע מהשיר המקורי מפי צילה יופן, מתוך הסרט התיעודי "כשהקירות בכו" על מחנה מסתור של משפחות יהודיות ביער בתקופת מלחמת העולם השנייה. בדצמבר 2017 עלה לרשת ביצועו של אולג קוזלוב מאזור סמולנסק, שביצועו ממש זהה ללחן "בערבות הנגב".

עוד על תולדות השיר המקורי בספר Culture and Entertainment in Wartime Russia, Edited by Richard Stites, Indiana University Press, 1995, pp.82, 93.

על גלגול השיר אל ז'אנר הזמר המזרחי:

ד"ר טלילה אלירם חקרה את גלגולו של השיר בעברית ואת התקבלותו בשני נוסחים שונים, בז'אנר שירי א"י ובז'אנר המוסיקה המזרחית. על פי מחקרה (ראו ב"עיון נוסף"), ציון טובי התוודע לשיר כשהתחנך בשנות הארבעים בקיבוץ רמת השופט. בשנות החמישים הוא השמיע את השיר לחבריו משה משומר ושלום שובלי בשכונת "כרם התימנים". שובלי עיבד את השיר בצורה שתתאים לז'אנר המוסיקה המזרחית (באמצעות שינוי המשקל משלושה רבעים לארבעה רבעים, תוספת סלסולים ושינויים מלודיים מעטים) ושילב אותו בחפלות בהן הופיע כזמר ונגן עוד יחד עם משה משומר, נגן המנדולינה. בשנות השבעים, באחת החפלות של שובלי, שמע זהר ארגוב את השיר, הקליטו וכך התפרסם השיר והפך למזוהה עם ארגוב. לאחר מותו הקליטו את השיר גם דקלון ואביהו מדינה.

על הגלגול היידי של השיר:

Na opushke lesa ("בקצה היער") תורגם ליידיש ע"י שמריהו (שמר'קה) קצ'רגינסקי בשנת 1944 בערך, לאחר ששמע אותו מושר בפגישה לילית עם קבוצת פרטיזנים בסביבות וילנה והתרשם מאוד (ר' מילות השיר היידי ותרגומו לעיל). נוסח זה, ביידיש, קדם בכארבע שנים ל"בערבות הנגב" של קלצ'קין. הוא מושר ע"י תיאודור ביקל, מלווה בגיטרה ע"י דניאל קמפין, בתקליטור בשם Rise up and Fight, הכולל 18 שירי פרטיזנים יהודים, שהוציא מוזיאון השואה בוושינגטון בשנת 1996/7.,

ביצועים נוספים:

• זוהר ארגוב
• אוריאל שלומי
• זהבה בן
• דקלון (שיר ראשון במחרוזת)
• אייל גולן (שיר ראשון במחרוזת)
• משה גיאת (במחרוזת)
• יזהר אשדות (סרטון מתוך מופע הצדעה לזוהר ארגוב, השיר בתזמון 5:57)
• שאול ישראלי (מתוך תקליט "גליטון", 1977)
• צלילי שבזי (השובלים) - שיר רביעי במחרוזת "הפרטיזן".

לשיר גלגולים נוספים; קראו עליהם ועל השיר בבלוג של פרופ' דוד אסף.

מעיר אלי סט:

החל מ-2011 התחילו להופיע באינטרנט הקלטות של שיר אוקראיני ששורותיו הראשונות: "שם, בסביבות מצודת לבוב, אלון עתיק ניצב" (Там, під Львівським замком старий дуб стояв), שמילותיו, למעט השורה הראשונה, תואמות לשיר הסובייטי. על פי המידע המצורף להקלטות אלו השיר הוא "עממי-אוקראיני", אולם ניתן לשמוע בבירור כי ההקלטות חדשות. לא מוכר כל מידע אמין מהתקופה בה נכתב השיר הסובייטי ועד תקופתנו שיצביע על כך שהשיר אמנם אוקראיני.

• בערבות הנגב (באותו לחן)
• על גיבור שנפל (באותו לחן)

עצים   שואה וגבורה   שירים מתורגמים   לחנים רוסיים