מכורתי

המקור: אופוס 1 מס' 4 לקול ופסנתר מאת גרצ'נינוב.

משה ביק, בעדותו לציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 305:

"כשבאתי לפאריז ועשיתי הכרה עם הקומפוזיטור הרוסי גרצ'אנינוב, בפגישתנו הראשונה, כאשר ישבנו על כוס תה, הוא ביקש אותי להשמיע לו משהו ממנגינות הארץ החדשה, אשר התחילה להתנער. אני התחלתי לחפש בזכרוני מה שרים, ונזכרתי שהשומר בארץ שר שיר - "מכורתי". שמחתי במציאה הזאת, שרתי לו את השיר, קם גרצ'אנינוב, ניגש לארון הספרים שלו, מוציא ספר, ומראה לי – ומתברר שהשיר שלו אבל עבר דרך. החלוצים שלנו הכניסו איזה סלסולים מזרחיים בתוך השיר [הדגמה בתווים].

יצחק קצנלסון מזכיר את השיר בספרו "מחמדים" (תרפ"ד 1923):

שיר עַם זה המושר בשנים האחרונות גם עברית בארץ ישראל. [ראו לעיל גרסת מילים מתוך הספר]

מתוך משה [ברונזפט] גורלי, "ניגונים נודדים", רשומות, סדרה חדשה, כרך ג' (תש"ו), עמ' 267-264, נדפס שנית בתוך תצליל א (תשכ"א, 1960), עמ' 18-17:

לשיר היסטוריה מיוחדת ומחכימה...

יצחק לבני תרגם את השיר לעברית בצורה חופשית  ... בשנת 1911 סמוך לעלותו ארצה מרוסיה. השיר התחבב מאוד על הקהל, וכאמור התפשט במהירות בכל רחבי הגולה כשיר ארצישראלי. .. [ו]נדפס בהוצאות שונות של הקרן הקיימת, בעריכת ש. רוזובסקי, ב"ספר השירים" של א. צ. אידלסון (משנת תרפ"ב), בקובץ "שירי ארץ ישראל" בעריכת ד"ר יעקב שנברג, ואפילו הוקלט בתקליט H.M.Y כ"שיר שומרים בארץ ישראל".

והנה לפנינו קובץ שירים בשם ... "שירי המזרח", נאספו ונרשמו בקרים ביד האמן האתנוגרף א. ק. קונצ'בסקי, בהרמוניזציה של מ. א. סטביצקי ו-ו.ו. פסחלוב, ובעריכתו הכללית של ו.ו.פסחלוב, הוצאת "מוז. סק." מוסקבה 1925. בקובץ הזה, המכיל כמה מחלקות (שירים תורכיים, טטריים, פרסיים וכו') מוקדשת אחת ל"שירים פלשתינאיים". אחד מבין ארבעת השירים במחלקה זו מכונה "חורשת קנים" ומתחת לכותרת כתוב "שיר רועים ערבי-פלשתינאי", אולם שיר זה, "חורשת קנים", במנגינתו וחרוזיו, כפי שוהא נתון כאן כ"שיר רועים ערבי-פלשתינאי" אינו אלא השיר הרוסי "את מולדתי" מאת המשורר אלכסיי טולסטוי והקומפוזיטור אלכסנדר גריצ'אנינוב. "המקור" העברי ותרגומו לרוסית בצירוף תווי הנגינה ניתנו בקובץ זה באותיות רוסיות קיריליות.

פליאה, כיצד לא עמדו המוסיקאים על מקורו של הטכסט שמחברו סופר רוסי מפורסם ועל המנגינה, שמחברה קומפוזיטור רוסי מפורסם. ואין לנו אלא להביא את ההערותה לשירים שנתנו בקובץ הרוסי. "השירים העבריים" [דרבנייבריסקיה] - כתוב במבוא - ששמעתים בקרים יש להם קשר עם הערביים. בשנת 1918 רשמתי מפי יהודי ז. חוטורצקי כמה שירים: "רוח עגום", "חורשת קנים נמה", ו"ושד מנדלי". לפי דברי חוטורצקי שרים את השירים הללו בהברה ספרדית של הלשון העברית רועים פלשתינאים - יהודים זקנים. כעבור שנה וחצי אחרי רישום השירים הללו פגשתי בסביבות אלושטה ערבי מסוריה הצפונית, איקסן צרקס-איתל זדה, בן ארבעים. הוא בא לקרים לרגל עסקיו. בפלשתינה לא חי , הוא שר לפניי שירים ערביים, בין השאר "רוח עגום" ו"חורשת קנים נמה", כמובן בשפה הערבית. לפי איתך זדה, שירים אלה הם שירים ערביים עתיקים. "חורשת קנים נמה" שרה לו אמו בילדותו". עד כאן דברי המאסף, רושם המנגינות והשירים א. קונצ'בסקי, ועתה כמה שורות הסבר שניתנו בפרק "שירי המזרח שנרשמו בקרים" (אנליזה תיאורטית) מאת העורך ו. פסחלוב, יושב ראש הסקציה לאתנוגרפיה שעל-יד הג.א.מ.נ. (המוסד הממלכתי למדע המוסיקה): "כבר באנליזה של השירים, שנכנסו לחלק הראשון של הקובץ, קבענו את האכסוטיות של כמה מלודיות, הרשומות מפי הטטרים שעל החוף המערבי; יש יסוד גדול מזה להיפגש בסגנון המזרחי בשירי הקרימצ'יקאים והערבים - שמבחינה אתנוגרפית משתייכים למשפחת העמים של המזרח הקרוב. את הדמיון בין כמה שירים הנדפסים באוסף הנידון עם המלודיות הערביות-פלשתינאיות מאשר גם הקומפוזיטור מ. פ. גנסין, שהסתכלויותיו המוסיקליות נעשו בפלשתינה ... "השיר המצויין "חורשת קנים" - כותב גנסין - יכול במידה שווה להשתייך לרועים ערבים ויהודים - ספרדים או תימנים, הנמצאים בסביבה תימנית או ערבית. כמה מומנטים בשיר טיפוסיים מאוד ליצירה היהודית, המתקרבת לרצי'טטיב התנכי...

עד כאן דברי המלומדים והמוסיקאים, שאמנם העיקר נעלם מעיניהם, כלומר שהשיר "חורשת קנים" הוא תרגום, שגם הוא וגם מנגינתו נשתנו בפי הבריות בימי הנדודים והתרחקו קצת מן המקור הרוסי... וכאן נשאלת השאלה: האם המלודיה כפי שהעלה אותו גריצ'אנינוב היא שלו מקורית? ...

ביצוע נוסף:

• מקהלת השומר הצעיר בוונצואלה

שירי מולדת   מקהלות   משירי תנועות הנוער   שירים מתורגמים   לחנים רוסיים