מילים: לא ידוע
לחן: לא ידוע
|
ורד אבן-צור, ותיקי הגבעטרון  |
פוצ'ו (ישראל ויסלר) 
מקור: הקלטה עצמית
שמואל מורן 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
יוסף חרמוני 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע של נוסח איילת השחר
אמנון בקר 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הנוסח "עוד טיפה של פיפי"
חנניה רגב 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הטקסט המושר דומה מאוד לנוסח שמסר משה ברק.
צבי (גרימי) גלעד 
הקלטת הנוסח "עוד טיפה של לבנייה"
השיר נכתב כנראה זמן קצר אחרי ביקור הנסיך מווילס בחרטום שבסודן באפריל 1930 (ראו ידיעה בPittsburgh Press). השיר אותר בפנקס פרטי המתוארך ל-1934 ובפנקס פרטי נוסף שהחל בשנות העשרים והסתיים כנראה באמצע שנות השלושים.
השיר לא נשכח מייד: על פי עדויות ב"חדשות בן עזר", משה ברק כתב (בגליון 312) כי למד אותו בשנת 1939 או 1940 בקריית חיים, ופוצ'ו (בגיליון 311) מעיד כי למד את הנוסח שהכיר במקווה ישראל ב-1946. הנוסח המקומי שהכיר צבי גלעד הושר בסוף שנות החמישים.
משה ברק כותב:
גירסתו של פוצ'ו על "השיעמום בפרלמנט האנגלי" וזו שלי על "כדורי הדום-דום במלחמה" (מלחמת העולם הראשונה) שתיהן גירסאות שונות של שיר כלל ארצי ולא של גנובה (פלגיאט) מקומית.
שתי הגירסאות שלנו שותפות ב"לגלוג על הבריטים והתמכרותם לטיפה המרה" אך בגירסה ששרנו בקרית חיים זה נעשה מתוך איזכור נשק הדום-דום ששימושו נאסר באמנות הבינלאומיות. אני מעיד עלי ששמעתי שיר זה בשנת 1939 או לכל היותר בשנת 1940, כלומר שש שנים לפני שפוצ'ו למד שיר זה במחנה במקוה ישראל. זמן מספיק כדי להשכיח מן התודעה את זוועת הכדורים הקטלניים שמובנם השתכח, והוחלפו בגירסה על "ישיבת ג'נטלמנים והרבה שעמום."
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
המילה "יאַטים" כיכבה בשירי שנות ה-40: "חבר'ה לצים, חברה יאטים" ב"פזמורת חיילים" של אורלנד; "הי עלו נא חבר'ה יאטים" ב"שיר הזקס" של גורי וכן בנוסח מקומי מאיילת-השחר לשיר השטות "עוד טיפה": "ישבו שם היאַטים והרגישו שעמום". מה משמעותה של המילה ה'חברמנית' הזאת?
מיכה נצר (יליד 1930) משיב: "יאַט הוא בחור צעיר, גם שובב. המקור הוא יידיש". במילון העולמי לעברית מדוברת (בן אמוץ ובן יהודה) נכתב כי יאַט הוא "מוצלח, בן-חיל"; גם שם היידיש מצוינת כמקור המילה.
יהודה זיו, איש הפלמ"ח והלשון (יליד 1926), מרחיב מעט:
בשעתו (1945-1943 ואילך) שרתי בפלמ"ח, מכל הלב – עם 'סוליימאן הגדול' ואף בלעדיו: 'חבר'ה לֵצִים, חבר'ה יָאטִים' – כינוי ששאלה היידיש מן הפולנית; כך למדתי מפיה של פרופ' חוה טורניאנסקי, חוקרת לשון יידיש. משמעות הכינוי – 'בחור כהלכה' ('חברה-מאַן' ביידיש).