לְְדוֹנָה לָאוּרָה סְפָרָדִיָּה מְהֻגֶּנֶת
יֵשׁ בַּיִת יָפֶה עִם גְּזֻזְטְרָה מְגֻוֶּנֶת
לִפְנֵי הַגְּזֻזְטְרָה (אַף כִּי אִישׁ לֹא קָרָא לוֹ)
הוֹפִיעַ בָּעֶרֶב פַּעַם דוֹן פַּסְקוּאָלֶה
גִּיטָרָה כִּוֵּן וּבְמַבָּט תַּאֲוָה
הִתְחִיל לְזַמֵּר עַל רָזֵי אַהֲבָה:
גוּאָרֶרוֹ! דְרִימָדֶרָה!
קָבָלֶרוֹ! שְׁנֵי סוֹמְבְּרֶרוֹ!
אֶסְפְּלָנָדָה! בָּרִיקָדָה!
סֶרֶנָדָה! פָּה-דֶה-סְפָּאן! אוֹלֶה!
לוֹחֶשֶׁת לָאוּרָה: אָה לָמָּה בְּלִי הֶרֶף
מְזַמֵּר שָׁם הַדּוֹן זֶה שִׁירֶהוּ בָּעֶרֶב
מַהֵר - וְיִגְמֹר וְיָבוֹא וְאָגִילָה
יָכוֹל הוּא לָשִׁיר כָּל הַלַּיְלָה חָלִילָה
וְדוֹן פַּסְקוּאָלֶה מָלֵא אַהֲבָה
שׁוֹפֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ בְּשִׁירֵי אַהֲבָה:
גוּאָרֶרוֹ!...
וְכָך שָׁבוּעוֹת חֳדָשִׁים גַּם עָבָרוּ
וּבָא גַּם הַחֹרֶף, סוּפוֹת הִשְׂתַּעָרוּ
וְדוֹנָה לָאוּרָה חִכְּתָה הִשְׁתַּעֲמָמָה
לְבַסּוֹף מִגְּזֻזְטְרָה נִסְתַּלְּקָה נֶעֲלָמָה
וְדוֹן פַּסְקוּאָלֶה מָלֵא תַּאֲוָה
בַּחוּץ מִשְׁתַּפֵּךְ בְּשִׁירֵי אַהֲבָה:
גוּאָרֶרוֹ!...
דוֹן-פֶּדְרוֹ-דִי-פֶרְצוֹ עָבַר בֵּינָתַיִם
רָאָה אֶת לָאוּרָה- וּמוּכָן אַחַת-שְׁתַּיִם
כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְיֻחָס בָּעוֹלָם
חָדַר אֶל לָאוּרָה בְּעֶזְרַת הַסֻּלָּם...
וְדוֹן פַּסְקוּאָלֶה מָלֵא תַּאֲוָה
בַּחוּץ מִשְׁתַּפֵּךְ בְּשִׁירֵי אַהֲבָה:
גוּאָרָרוֹ...
אַךְ רַק הַתֵּבֵל מִשְּׁנַת חֹרֶף נֵעוֹרָה
דוֹן-פֶרְצוֹ מִיָּד הִתְחַתֵּן עִם לָאוּרָה
יוֹם בָּא, יוֹם חָלַף, הַשָּׁעָה כְּבָר הִגִּיעָה
וּשְֹתֵּי [!] תִּינוֹקוֹת חֲסִידָה לָהּ הֵבִיאָה
וְדוֹן פַּסְקוּאָלֶה מָלֵא תַּאֲוָה
שׁרָ עַד עַכְשָׁיו שִׁירֵי אַהֲבָה
גוּאָרֶרוֹ...לדונה לאורה ספרדייה מהוגנת
יש בית יפה עם גזוזטרה מגוונת
לפני הגזוזטרה (אף כי איש לא קרא לו)
הופיע בערב פעם דון פסקואלה
גיטרה כיוון ובמבט תאווה
התחיל לזמר על רזי אהבה:
גואררו! דרימדרה!
קבלרו! שני סומבררו!
אספלנדה! בריקדה!
סרנדה! פה-דה-ספאן! אולה!
לוחשת לאורה: אה למה בלי הרף
מזמר שם הדון זה שירהו בערב
מהר - ויגמור ויבוא ואגילה
יכול הוא לשיר כל הלילה חלילה
ודון פסקואלה מלא אהבה
שופך את נפשו בשירי אהבה:
גואררו!...
וכך שבועות חודשים גם עברו
ובא גם החורף, סופות השתערו
ודונה לאורה חיכתה השתעממה
לבסוף מגזוזטרה נסתלקה נעלמה
ודון פסקואלה מלא תאווה
בחוץ משתפך בשירי אהבה:
גואררו!...
דון-פדרו-די-פרצו עבר בינתיים
ראה את לאורה- ומוכן אחת-שתיים
כיוון שהיה מיוחס בעולם
חדר אל לאורה בעזרת הסולם...
ודון פסקואלה מלא תאווה
בחוץ משתפך בשירי אהבה:
גואררו...
אך רק התבל משנת חורף נעורה
דון-פרצו מייד התחתן עם לאורה
יום בא, יום חלף, השעה כבר הגיעה
ושתי [!] תינוקות חסידה לה הביאה
ודון פסקואלה מלא תאווה
שר עד עכשיו שירי אהבה
גואררו...
מילים: יוסף אוקסנברג
לחן: עממי ספרדי
|
יורם הרועה 
הקלטה: רוני גואל, יעקב מזור
שנת הקלטה: 13.12.1990 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:45:30). |
מיכל לונץ 
שנת הקלטה: 22.4.2022
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר
משירי הנשף "מיניאטורות תרבותיות" שנערך ביולי 1922. על פי כתבה בעיתון "דואר היום" לקראת האירוע, זהו "שרג' על פי רומן ספרדי שמשתתפים בו הגב' גראיבה, [ברוך] אגדתי, בן-ימיני ו[יהודה] הר-מלח".
יש אופרה בשם "דון פסקואלה" מאת המלחין האיטלקי דוניצטי, אך ספק אם יש קשר לשיר.
המילים אותרו גם בשני פנקסי שירים פרטיים. את הלחן מסגיר שיר מקומי ממושב בית חנן: דונה בולגרה. בשיר מבית חנן חלק נוסף למנגינה, אולם הטקסט שאותר בכתובים מתאים רק לבתים מרובים בלחן החלק הראשון של השיר. את לחן הפזמון בלבד (של השיר המקורי) זכר גם יורם הרועה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך: "דואר היום" גליון 218, 7.7.1922, י"א תמוז תרפ"ב
תגיות
עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:11
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם