|
מילים: עמנואל זמיר
לחן: עמנואל זמיר כתיבה: 1957 הלחנה: 1957
|
עופר כלף
ליווי: להקה כלית מהקונצרט "באר בשדה"
שנת הקלטה: 20.6.2002 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. בקובץ השני מתוך שניים בהקלטה. עם שירת קהל. נכלל במופע באר בשדה : קונצרט משירי עמנואל זמיר, לרגל העברת אוסף יצירותיו למחלקת המוסיקה של הספרייה הלאומית |
פרטים נוספים
לילית נגר
שנת הקלטה: 1956
מקור: תקליטון מס' 290 בחברת "מקולית"
הביצוע המקורי. התיארוך לפי האתר "סטריאו ומונו".
שלישיית ימים טובים
ניצוח: רוני וייס
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 1978
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת שירו שיר ביצוע:
רן ונמה
שנת הקלטה: 1958/1959
נכלל בתקליט: רן ונמה [התקליט הראשון]
נכלל בתקליט: Donkey Debka: Young Israel Sings
להקת דמול ביצוע:
גאולה זוהר
שנת הקלטה: 1966
נכלל בתקליט: גילו במחול: Dance for Fun: Israeli Folk Dance Favorites
אורה זיטנר
הרקע לשיר (מתוך עבודת הדוקטורט של אפרת ברט, דצמבר 2012):
מאחורי שיר זה מסתתר סיפור מפורסם: באחד מביקוריו בכפר ערבי, שמע זמיר משפט בערבית שאומר: "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה – לחטוב עצים ולהביא מים מן המעיין". את המשפט המקורי בערבית שילב זמיר בשירו דבקה החמור. עד כמה שידוע לי, שילוב מילים ערביות בשיר ישראלי היה חידוש בשירי הזמר (שנה לאחר מכן חזר זמיר על אותו שילוב בשירו "המנון הכנס"). הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".
גרסה אחרת של הסיפור, "החמור הולך לחתונה", מסופרת ב"רגע של ערבית".
ברט נותנת גם ניתוח מוזיקולוגי:
הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב". אם כוונתו של זמיר היתה ליצור שיר בעל שני חלקים שונים באופיים, הרי שהבית היה צריך להיות מבוצע בצורה מתונה ורגועה, ולעומתו הפזמון סוחף ומשתלהב. שני הקטבים הללו קיימים במוסיקה המזרחית ומשקפים צדדים שונים שלה. אולם בהאזנה לביצועו של השיר על ידי להקת עמנואל זמיר, נדמה כי קיימת אחידות בטמפו, והביצוע נע בין מודרטו לאלגרו. במילים אחרות, לא "רוגע" מאוד, אך גם לא "נלהב" במיוחד. השילוב "רוגע נלהב" בכפיפה אחת הינו ייחודי, אפילו אוקסימורון. ייתכן שכוונתו של זמיר הייתה להבעת רגש מאופק, אך חזק (כמו "כעס עצור" או "שמחה מופנמת"). האיפוק יכול להתבטא בטמפו מתון, וההתלהבות על ידי יצירת מתח – חוסר שינוי בפרמטרים מוסיקליים, הגורם לאי ודאות בנוגע להמשך. שוויוניות ריתמית ומלודית בצליל הרסיטציה סי בפזמון, כמו גם חזרה מרובה על ערכים ריתמיים קצרים יכולה אולי לענות על הגדרה זו.
[...] למרות שדבקה בנויה על חילופים בין בית לפזמון, השיר הנוכחי הוא תלת-חלקי. תיבות 8-1 הן סימטריות ובמשקל מרובע, כאשר בעיקר רווחות שמיניות וסינקופות. הפזמון, בתיבות 14-9 פותח בהדגשת הצלילים 1^-7^ ומשלב עמם מוטיבים ריתמיים של שמיניות וחלקי שש-עשרה. בתיבה 10 הצליל פה מונמך על מנת ליצור סיום ביאתי. ארבע התיבות הנוספות של הפזמון בנויות כולן על צליל רסיטציה יחיד (סי) עם קישוט שכן בודד, ומקצבים של שמינית וחלקי שש-עשרה. חלקו השלישי והאחרון של השיר מתון יותר ובעל משקל משתנה.
ביצועים נוספים:
- העופרים
- העמרנים
- יזהר כהן
- עפרה חזה - השיר השלישי ב"מחרוזת שירי כפר" (תזמון 1:55)
- רביעיית הדר נויברג (סרטון, בסגנון ג'אז)
- ורדינה כהן בעיבוד רפי קדישזון (סרטון מתוך תכנית של דן אלמגור)
- יודקה בן-דוד (וידיאו מתוך הכנס השנתי של "חבורת שהם", 2010, תזמון 1:45)
- צלילי שבזי (השובלים) - שיר שני במחרוזת "בפאת הכפר"
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
בתיבה 10, רק הקלטה אחת בפי גאולה זוהר תואמת את התווים. בכל שאר ההקלטות, החצי הראשון של התיבה חוזר על החצי השני של תיבה 9. בפעמה 3, ברוב הביצועים: רה-מי [בשמיניות]; בביצועי לילית נגר, משפחת דמול ורביעיית הדר נויברג: מי-פה דיאז; בביצוע עפרה חזה: רה-פה בקר.
מבוסס על: "עמנואל זמיר - זמר חג", מפעלי תרבות וחינוך, 1974, עמוד 60
תיווי: הלל אילת
המעבד אהרן שפי: "עם עמנואל זמיר שיתפתי פעולה בכמה הזדמנויות. בין השאר, תזמרתי לו מארש שכתב לצעדת ארבעת הימים, ונוגן ע"י תזמורת צה"ל על סף זריחת החמה באחד הצמתים בואכה הראל. הדפים נכתבו בדיו ונרטבו ברסיסי הטל. עמנואל נחפז לאסוף את הדפים, ומאז לא נודעו לי עקבותיהם. בהלווייתו של עמנואל זמיר שנספה בתאונה מחרידה, ייצגנו עמנואל עמירן ואני את ציבור מורי המוסיקה, שנכחו בכנס בזכרון יעקב כשהגיעה הבשורה המרה."
העיבוד כולל שני שירים של עמנואל זמיר:
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
