תחת עץ ירוק

תַּחַת עֵץ יָרֹק יוֹשְׁבִים שְׁנַיִם בַּחוּרִים אֵין כֹּל זוּלַת הַנַּעֲרָה בָּהּ הֵם מְדַבְּרִים. אוֹמֵר אֶחָד: יָמִים רַבִּים צַמְתִּי וְרָעַבְתִּי וְסָמוּךְ לְדִירָתָהּ רֹב שָׁעוֹת אָרַבְתִּי. תַּחַת עֵץ יָרֹק... אוֹמֵר שֵׁנִי: וְגַם אֲנִי לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי מִסָּבִיב לְדִירָתָהּ בַּלֵּילוֹת טִיַּלְתִּי. תַּחַת עֵץ יָרֹק... ‏וְגַם סוּפַת שְׁלָגִים עַזָּה כְּלָל לֹא הִפְחִידַתְנִי, וּבַבַּיִת הוֹרָתִי בַּמַּכְבֵּד הִכַּתְנִי. תַּחַת עֵץ יָרֹק... וְנֹפֶךְ עוֹד הוֹסִיף אָבִי: בִּרְצוּעָה כִּבְּדַנִי הוּא פִּצְפֵּץ אֶת עַצְמוֹתַי וְלָרְחוֹב גֵּרְשַׁנִי.תחת עץ ירוק יושבים שניים בחורים אין כל זולת הנערה בה הם מדברים. אומר אחד: ימים רבים צמתי ורעבתי וסמוך לדירתה רוב שעות ארבתי. ‏ תחת עץ ירוק יושבים שניים בחורים אין כל זולת הנערה, בה הם מדברים. אומר שני: וגם אני לחם לא אכלתי מסביב לדירתה בלילות טיילתי. ‏ תחת עץ ירוק יושבים שניים בחורים אין כל זולת הנערה, בה הם מדברים. ‏וגם סופת שלגים עזה, כלל לא הפחידתני, ובבית הורתי במכבד היכתני. ‏ תחת עץ ירוק יושבים שניים בחורים אין כל זולת הנערה, בה הם מדברים. ונופך עוד הוסיף אבי: ברצועה כיבדני הוא פצפץ את עצמותי ולרחוב גרשני.

מקור: "140 פאלקסלידער [שירי עם]", גיטלין, ורשה, 1930