מילים (3 גרסאות)
כְּיוֹם אָבִיב מֻקְדָּם אֵלֵינוּ הוֹפַעְתָּ,
וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ.
וְשִׁירַת-חָפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ
וּפִתְאוֹם נִפְסָקָה.
הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ
מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלוֹחֲמִים נֶהֱפַכְנוּ.
בְּבִטְחָה דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ
מַאֲמִינִים וְגֵאִים, מַאֲמִינִים וְגֵאִים.
הוֹי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתֶךָ נִדְהַמְנוּ
אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ.
אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ
וּבְיָגוֹן הָלַכְתָּ.
אֲבָל, הֵן לֹא מַתָּ, הֵן לֹא מַתָּ,
הַמָּוֶת לֹא יָעֹז לְקַחְתֶּךָ.
אַל תְּהַתֵּל כֹּה מָרָה בְּאֻמָּה כּוֹאָבֶת,
עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ, עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ.
וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ.
וְשִׁירַת-חָפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ
וּפִתְאוֹם נִפְסָקָה.
הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ
מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלוֹחֲמִים נֶהֱפַכְנוּ.
בְּבִטְחָה דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ
מַאֲמִינִים וְגֵאִים, מַאֲמִינִים וְגֵאִים.
הוֹי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתֶךָ נִדְהַמְנוּ
אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ.
אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ
וּבְיָגוֹן הָלַכְתָּ.
אֲבָל, הֵן לֹא מַתָּ, הֵן לֹא מַתָּ,
הַמָּוֶת לֹא יָעֹז לְקַחְתֶּךָ.
אַל תְּהַתֵּל כֹּה מָרָה בְּאֻמָּה כּוֹאָבֶת,
עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ, עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ.
מקור:
"משירי העלייה השנייה"
, הוצאת המרכז לתרבות
, תש"ח
, 12
–13
כְּיוֹם אָבִיב מֻקְדָּם אֵלֵינוּ הוֹפַעְתָּ
וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ,
וְשִׁירַת חֻפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ –
וּפֶתַע נִפְסָקָה!...
נִכְנָעִים הָיִינוּ עַד בּוֹאָךְ וּקְטַנִּים,
נָשַׁקְנוּ יַד נוֹגֵשׁ וְשׁוֹטֵי הַמְעַנִּים,
בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וּדְמָעוֹת כַּתַּנִּים
נַפְשֵׁנוּ נֶחְנָקָה!
הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל, וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ;
מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלֹחֲמִים נֶהְפַּכְנוּ,
בְּבִטְחָה דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ,
מַאֲמִינִים וְגֵאִים;
לֹא הִרְפּוּ יָדֵינוּ הַמּוֹקְשִׁים וּפַחִים,
שֶׁשָּׂמוּ בְדַרְכֵּנוּ נִפְשָׁעִים וְאַחִים,
וַאֲבָנִים שֶׁסָּקְלוּ מִמִּשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים,
בְּכָשְׁלֵנוּ יְגֵעִים.
בִּצְחוֹק-בּוּז עָנִינוּ עַל דִּבָּה וּקְטִטָּה,
רוּחֵנוּ לֹא נָפַל גַּם בְּלֵילוֹת עֲלָטָה:
עַמּוּד-אֵשׁ לִוָּנוּ – הַתִּקְוָה וָאָתָּה...
וְאַתָּה לֻקָּחְתָּ!...
הוֹ, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתְךָ נִדְהַמְנוּ
אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ?...
אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ...
וּבְעֶצֶב הָלָכְתָּ...
אֲבָל הֵן לֹא מַתָּ!... לֹא מַתָּ!... הַמָּוֶת
לֹא יָעֹז לְקַחְתָּךְ... הוֹ, תֹּפֶת שַׁלְהֶבֶת!
אַל תְּהָתֶל כֹּה מָרָה בְאֻמָּה כּוֹאָבֶת
עוֹד חַי, חַי גִּבּוֹרָה!
הֵאָסְפוּ נָא, רוּחוֹת, מֵאַפְסֵי אֲדָמָה
וְתוּרוּ כָּל אֶרֶץ, כָּל פִּנָּה נֶעְלָמָה
שָׁם תִּמְצְאוּ בְּחִירֵנוּ וְתַגִּידוּ לוֹ רָמָה:
"אֻמָּתוֹ נֵעוֹרָה!...
"כָּל קְצוֹת הָעָם יָצְאוּ מֵחוֹרֵי מַעֲמַקִּים
וּגְדוּדִים וּמַחֲנוֹת – כְּגַלִּים מְפַכִּים,
וְהוֹמִים, מִתְרַגְּשִׁים וּמְחַכִּים וּמְחַכִּים
כִּי יְנַהֲלֵם קָדִימָה..."
– אֵינֶנּוּ?... וְאַיּוֹ...? "בְּקֶבֶר אֲפֵלָה"...
– מִי?! תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל?... "כֵּן! הוּרַד שְׁאוֹלָה"...
– אֵיך נָפַל הַגִּבּוֹר?!... "הוּא הֹעַל לְעוֹלָה
עַל מִזְבַּח הָאֻמָּה..."
וְאָנוּ – הַחַיִּים עוֹדֶנּוּ אִם מַתְנוּ?...
וְהַאִם מִידֵי זָרִים אָשְׁרֵנוּ חָמַסְנוּ
כִּי פִּתְאֹם לְפֶתַע הַשּׁוֹאָה בָאַתְנוּ
וַתִּגְזֹל רַק אוֹתוֹ?!...
הָהּ, אָרוּר יְהִי עֵמֶק הַבָּכָא בִּמְסִבּוֹ
שֶׁשָּׁדַד בְּחִירֵנוּ מִמֶּנּוּ בְּאִבּוֹ
וַאֲרוּרָה הָרִמָּה שֶׁכִּרְסְמָה לִבּוֹ
בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ!...
וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ,
וְשִׁירַת חֻפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ –
וּפֶתַע נִפְסָקָה!...
נִכְנָעִים הָיִינוּ עַד בּוֹאָךְ וּקְטַנִּים,
נָשַׁקְנוּ יַד נוֹגֵשׁ וְשׁוֹטֵי הַמְעַנִּים,
בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וּדְמָעוֹת כַּתַּנִּים
נַפְשֵׁנוּ נֶחְנָקָה!
הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל, וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ;
מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלֹחֲמִים נֶהְפַּכְנוּ,
בְּבִטְחָה דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ,
מַאֲמִינִים וְגֵאִים;
לֹא הִרְפּוּ יָדֵינוּ הַמּוֹקְשִׁים וּפַחִים,
שֶׁשָּׂמוּ בְדַרְכֵּנוּ נִפְשָׁעִים וְאַחִים,
וַאֲבָנִים שֶׁסָּקְלוּ מִמִּשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים,
בְּכָשְׁלֵנוּ יְגֵעִים.
בִּצְחוֹק-בּוּז עָנִינוּ עַל דִּבָּה וּקְטִטָּה,
רוּחֵנוּ לֹא נָפַל גַּם בְּלֵילוֹת עֲלָטָה:
עַמּוּד-אֵשׁ לִוָּנוּ – הַתִּקְוָה וָאָתָּה...
וְאַתָּה לֻקָּחְתָּ!...
הוֹ, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתְךָ נִדְהַמְנוּ
אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ?...
אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ...
וּבְעֶצֶב הָלָכְתָּ...
אֲבָל הֵן לֹא מַתָּ!... לֹא מַתָּ!... הַמָּוֶת
לֹא יָעֹז לְקַחְתָּךְ... הוֹ, תֹּפֶת שַׁלְהֶבֶת!
אַל תְּהָתֶל כֹּה מָרָה בְאֻמָּה כּוֹאָבֶת
עוֹד חַי, חַי גִּבּוֹרָה!
הֵאָסְפוּ נָא, רוּחוֹת, מֵאַפְסֵי אֲדָמָה
וְתוּרוּ כָּל אֶרֶץ, כָּל פִּנָּה נֶעְלָמָה
שָׁם תִּמְצְאוּ בְּחִירֵנוּ וְתַגִּידוּ לוֹ רָמָה:
"אֻמָּתוֹ נֵעוֹרָה!...
"כָּל קְצוֹת הָעָם יָצְאוּ מֵחוֹרֵי מַעֲמַקִּים
וּגְדוּדִים וּמַחֲנוֹת – כְּגַלִּים מְפַכִּים,
וְהוֹמִים, מִתְרַגְּשִׁים וּמְחַכִּים וּמְחַכִּים
כִּי יְנַהֲלֵם קָדִימָה..."
– אֵינֶנּוּ?... וְאַיּוֹ...? "בְּקֶבֶר אֲפֵלָה"...
– מִי?! תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל?... "כֵּן! הוּרַד שְׁאוֹלָה"...
– אֵיך נָפַל הַגִּבּוֹר?!... "הוּא הֹעַל לְעוֹלָה
עַל מִזְבַּח הָאֻמָּה..."
וְאָנוּ – הַחַיִּים עוֹדֶנּוּ אִם מַתְנוּ?...
וְהַאִם מִידֵי זָרִים אָשְׁרֵנוּ חָמַסְנוּ
כִּי פִּתְאֹם לְפֶתַע הַשּׁוֹאָה בָאַתְנוּ
וַתִּגְזֹל רַק אוֹתוֹ?!...
הָהּ, אָרוּר יְהִי עֵמֶק הַבָּכָא בִּמְסִבּוֹ
שֶׁשָּׁדַד בְּחִירֵנוּ מִמֶּנּוּ בְּאִבּוֹ
וַאֲרוּרָה הָרִמָּה שֶׁכִּרְסְמָה לִבּוֹ
בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ!...
על הגרסה: מתוך "הצפירה" 15.7.1904. ראו ב"על השיר" מידע נוסף וכן להלן צילום של ההדפסה המקורית. הניקוד כאן כבמקור, לרבות "בְּבִטְחָה דַּרְכֶּנוּ" וכן מספר מילים שנדפסו בצורות שאינן תקניות כיום (2019).
[בית אחרון]
אֲבָל הֵן לֹא מֵת! הוֹ יְבֻלַּע הַמָּוֶת!
הֵן לֹא מֵת! הוֹ תֹּפֶת שַׁלְהָבֶת
אַל תְּהַתֵּל...
אֲבָל הֵן לֹא מֵת! הוֹ יְבֻלַּע הַמָּוֶת!
הֵן לֹא מֵת! הוֹ תֹּפֶת שַׁלְהָבֶת
אַל תְּהַתֵּל...
מקור:
"שירים לבית הספר: חמישה עשר גליונות בשתי חוברות,בעריכת לוין קיפניס"
, חסר מו"ל
, תרפ"א
, 51
–52
הקלטות (10)
על השיר
הטקסט פורסם לראשונה במוסף ספרותי לערבי שבת של עתון "הצפירה" (גליון 152) בשנת 1904, שבוע לאחר מות הרצל. הלחן נדפס לראשונה ב"ספר השירים - קובץ חדש" בעריכת אברהם צבי אידלזון (תרפ"ב 1922) ומתוארך שם לתרע"ח [1918].
למוסיקה של אידלזון קדם לחנו של מאיר שנמן שנכתב בסמוך למותו של הרצל ושעובד על ידו לשירת מקהלה בליווי פסנתר. התווים נדפסו בוורשה בשנת 1904. על פי עיתון "הצפירה" מיום 11.11.1904 הושרה היצירה ביום הכיפורים שלאחר מות הרצל בעת האזכרה לנשמתו "ותעש רושם אדיר ונמרץ על ליבות השומעים". (תודה למיכה כרמון)
ביצועים נוספים:
- יהורם גאון
- מקהלת המדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי (וידיאו)
- יעקב והמלאכים (וידיאו)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
תווים
🔗
תיווי: הלל אילת
מבוסס על:
"משירי העלייה השנייה"
, הוצאת המרכז לתרבות
, תש"ח
, 172
–173
תיווי: הלל אילת
ביצוע
