מילים (3 גרסאות)

כְּיוֹם אָבִיב מֻקְדָּם אֵלֵינוּ הוֹפַעְתָּ,
וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ.
וְשִׁירַת-חָפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ
וּפִתְאוֹם נִפְסָקָה.

הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ
מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלוֹחֲמִים נֶהֱפַכְנוּ.
בְּבִטְחָה דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ
מַאֲמִינִים וְגֵאִים, מַאֲמִינִים וְגֵאִים.

הוֹי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתֶךָ נִדְהַמְנוּ
אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ.
אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ
וּבְיָגוֹן הָלַכְתָּ.

אֲבָל, הֵן לֹא מַתָּ, הֵן לֹא מַתָּ,
הַמָּוֶת לֹא יָעֹז לְקַחְתֶּךָ.
אַל תְּהַתֵּל כֹּה מָרָה בְּאֻמָּה כּוֹאָבֶת,
עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ, עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ.
מקור: "משירי העלייה השנייה" , הוצאת המרכז לתרבות , תש"ח , 12 –13
כְּיוֹם אָבִיב מֻקְדָּם אֵלֵינוּ הוֹפַעְתָּ
וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ,
וְשִׁירַת חֻפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ –
וּפֶתַע נִפְסָקָה!...

נִכְנָעִים הָיִינוּ עַד בּוֹאָךְ וּקְטַנִּים,
נָשַׁקְנוּ יַד נוֹגֵשׁ וְשׁוֹטֵי הַמְעַנִּים,
בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וּדְמָעוֹת כַּתַּנִּים
נַפְשֵׁנוּ נֶחְנָקָה!

הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל, וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ;
מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלֹחֲמִים נֶהְפַּכְנוּ,
בְּבִטְחָה דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ,
מַאֲמִינִים וְגֵאִים;

לֹא הִרְפּוּ יָדֵינוּ הַמּוֹקְשִׁים וּפַחִים,
שֶׁשָּׂמוּ בְדַרְכֵּנוּ נִפְשָׁעִים וְאַחִים,
וַאֲבָנִים שֶׁסָּקְלוּ מִמִּשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים,
בְּכָשְׁלֵנוּ יְגֵעִים.

בִּצְחוֹק-בּוּז עָנִינוּ עַל דִּבָּה וּקְטִטָּה,
רוּחֵנוּ לֹא נָפַל גַּם בְּלֵילוֹת עֲלָטָה:
עַמּוּד-אֵשׁ לִוָּנוּ – הַתִּקְוָה וָאָתָּה...
וְאַתָּה לֻקָּחְתָּ!...

הוֹ, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתְךָ נִדְהַמְנוּ
אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ?...
אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ...
וּבְעֶצֶב הָלָכְתָּ...

אֲבָל הֵן לֹא מַתָּ!... לֹא מַתָּ!... הַמָּוֶת
לֹא יָעֹז לְקַחְתָּךְ... הוֹ, תֹּפֶת שַׁלְהֶבֶת!
אַל תְּהָתֶל כֹּה מָרָה בְאֻמָּה כּוֹאָבֶת
עוֹד חַי, חַי גִּבּוֹרָה!

הֵאָסְפוּ נָא, רוּחוֹת, מֵאַפְסֵי אֲדָמָה
וְתוּרוּ כָּל אֶרֶץ, כָּל פִּנָּה נֶעְלָמָה
שָׁם תִּמְצְאוּ בְּחִירֵנוּ וְתַגִּידוּ לוֹ רָמָה:
"אֻמָּתוֹ נֵעוֹרָה!...

"כָּל קְצוֹת הָעָם יָצְאוּ מֵחוֹרֵי מַעֲמַקִּים
וּגְדוּדִים וּמַחֲנוֹת – כְּגַלִּים מְפַכִּים,
וְהוֹמִים, מִתְרַגְּשִׁים וּמְחַכִּים וּמְחַכִּים
כִּי יְנַהֲלֵם קָדִימָה..."

– אֵינֶנּוּ?... וְאַיּוֹ...? "בְּקֶבֶר אֲפֵלָה"...
– מִי?! תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל?... "כֵּן! הוּרַד שְׁאוֹלָה"...
– אֵיך נָפַל הַגִּבּוֹר?!... "הוּא הֹעַל לְעוֹלָה
עַל מִזְבַּח הָאֻמָּה..."

וְאָנוּ – הַחַיִּים עוֹדֶנּוּ אִם מַתְנוּ?...
וְהַאִם מִידֵי זָרִים אָשְׁרֵנוּ חָמַסְנוּ
כִּי פִּתְאֹם לְפֶתַע הַשּׁוֹאָה בָאַתְנוּ
וַתִּגְזֹל רַק אוֹתוֹ?!...

הָהּ, אָרוּר יְהִי עֵמֶק הַבָּכָא בִּמְסִבּוֹ
שֶׁשָּׁדַד בְּחִירֵנוּ מִמֶּנּוּ בְּאִבּוֹ
וַאֲרוּרָה הָרִמָּה שֶׁכִּרְסְמָה לִבּוֹ
בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ!...
על הגרסה: מתוך "הצפירה" 15.7.1904. ראו ב"על השיר" מידע נוסף וכן להלן צילום של ההדפסה המקורית. הניקוד כאן כבמקור, לרבות "בְּבִטְחָה דַּרְכֶּנוּ" וכן מספר מילים שנדפסו בצורות שאינן תקניות כיום (2019).
[בית אחרון]
אֲבָל הֵן לֹא מֵת! הוֹ יְבֻלַּע הַמָּוֶת!
הֵן לֹא מֵת! הוֹ תֹּפֶת שַׁלְהָבֶת
אַל תְּהַתֵּל...

הקלטות (10)

שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
0:00 0:00
עיבוד: אברהם צבי אידלזון
שנת הקלטה: 17.8.1949

מתוך הטקס הממלכתי לקבורת הרצל בפסגת הר הרצל (קראו על הטקס). למחרת (18.8.1949) סוקר האירוע בעיתונות: לפי עיתון "דבר", שם המקהלה הוא להקת "ניגון" [מכאן הזיהוי. בהקלטה אין שם למקהלה]; לפי "הארץ", המקהלה שהשתתפה באירוע היא מקהלת בית הכנסת "שירת ישראל", אך לא צוין השיר. בשני המקורות האלה צוין כי המקהלה שרה גם מזמור תהלים מ"ט, אולם הביצוע כנראה לא הוקלט. ב"קול העם" וב"חירות" נזכרה שירת מקהלה ללא ציון שמה וללא ציון השיר.

ביצוע כלי
0:00 0:00
ניצוח: מרק לברי
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 20.7.1954

על תקליט השידור רשום שמו של לברי כמנצח בלבד, אך ייתכן שהוא גם המעבד ואף הפסנתרן.

0:00 0:00
הקלטה: דריה ישראלי-טוקר, יעקב מזור
שנת הקלטה: 28.5.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:14:02)

עזרא כדורי שר את שני הבתים הראשונים של השיר אותו למד בביהס לבנים בירושלים.

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אברהם צבי אידלזון
שנת הקלטה: 2009
נכלל בתקליטור: ציון חמדתי
0:00 0:00
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 27.11.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש ותיקי הגבעטרון א'
שנת הקלטה: 7.6.1975

ההקלטה מתחילה עם קטיעה של הברה אחת.

השיר הוקלט בתכנית לזכרו של שמשון כוכב, אספן שירים עתיקים שנפל במלחמת יום הכיפורים.

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
מקור: קלטת ביתית

תודה ליואל פרץ

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

הטקסט פורסם לראשונה במוסף ספרותי לערבי שבת של עתון "הצפירה" (גליון 152) בשנת 1904, שבוע לאחר מות הרצל. הלחן נדפס לראשונה ב"ספר השירים - קובץ חדש" בעריכת אברהם צבי אידלזון (תרפ"ב 1922) ומתוארך שם לתרע"ח [1918].

למוסיקה של אידלזון קדם לחנו של מאיר שנמן שנכתב בסמוך למותו של הרצל ושעובד על ידו לשירת מקהלה בליווי פסנתר. התווים נדפסו בוורשה בשנת 1904. על פי עיתון "הצפירה" מיום 11.11.1904 הושרה היצירה ביום הכיפורים שלאחר מות הרצל בעת האזכרה לנשמתו "ותעש רושם אדיר ונמרץ על ליבות השומעים". (תודה למיכה כרמון)


ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם