נדן במזומנים ♫

בְּתֵל אָבִיב הָיִיתִי
וּבַחוּרָה רָאִיתִי
יָפָה כַּשֶּׁמֶשׁ רַבּוֹתַי
אַךְ חֲלוּצָה בְּלִי גְּרוּשׁ
רָאִיתִי זֹאת בְּחוּשׁ
אָמַרְתִּי לָהּ: דַּי לִי, לִי דַּי

בְּלִי נְדוּנְיָה כְּלוּם לֹא יֵצֵא
נָדָן בִּמְזֻמָּנִים הָבֵא הָבֵא
בְּלִירוֹת וּבְשִׁילִינְגִים הוֹפִיעִי אֵלַי
עַד בְּלִי דַּי, כֹּה לֶחָי
הֶבֶל הַכֶּסֶף יַעֲנֶה לִי מִיָּד
מָמוֹן דָּמִים וְכֶסֶף לִי אַחַת
נָדָן נָא הָבִיאִי, הַמְתִּינִי רֶגַע קָט
רַק אָז אֹמַר לָךְ: הֲרֵי אַתְּ
אוּלַי אֲנִי טוֹעֶה גַּם
אֶפְשָׁר זֶה יִתָּכֵן
אִמְרִי אַחֶרֶת אַתְּ אַדְּרַבָּא
דַּלְפוֹן אֲנִי בְּלִי כֶּסֶף
תּוֹדִי זֹאת יְעֵלַת חֵן
וּמַה יֹּאמְרוּ אִמָּא וְאַבָּא