קינת דוד

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל. צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי, מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.הצבי ישראל על-במותיך חלל אך נפלו גיבורים אל-תגידו בגת אל-תבשרו בחוצות אשקלון פן-תשמחנה בנות פלשתים פן-תעלוזנה בנות הערלים הרי בגלבוע, אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם נגעל מגן גיבורים מגן שאול, בלי משיח בשמן מדם חללים, מחלב גיבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול, לא תשוב ריקם שאול ויהונתן, הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו, מאריות גברו. בנות ישראל אל-שאול בכינה; המלבשכם שני עם-עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן. אך נפלו גיבורים בתוך המלחמה יהונתן, על-במותיך חלל. צר-לי עליך, אחי יהונתן נעמת לי, מאוד; נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. אך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה.