היתום (תרגום חיים אריה חזן)

כּוֹכָבִים אוֹרָם הִגִּיהוּ בַּחוּצוֹת קָרָה תָּשֹׂר וּבַחוּץ הָלַךְ בְּלֹא כֹּחַ יֶלֶד רַךְ, רוֹעֵד מִקֹּר הָהּ אֵלִי! בָּכָה יֶלֶד קֹר וְרָעָב יְעַנּוּ נַפְשִׁי מִי פִּתּוֹ יָתוֹם יַשְׂבִּיעַ מִי יָחֹם וִיכַס אוֹתִי? וּזְקֵנָה בַּחוּץ הָלְכָה וַתִּשְׁמַע קוֹל הַיָּתוֹם וַתָּבֵא אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וַתְּשַׂבְּעֵהוּ, וַיִּחֹם (אולי: וַתַּשְׂבִּיעֵהוּ) וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל יָצוּעַ "מַה חַם לִי" דִּבְּרָה שְׂפָתוֹ וּפָנָיו מֵעֹנֶג אוֹרוּ וַיִּישַׁן... תִּמְתַּק שְׁנָתוֹ אֵל צִפּוֹר שָׂדֶה יַשְׂבִּיעַ אַף כָּל פֶּרַח יַרְוֶה טַל גַּם יָתוֹם נִדָּח לֹא יִרֶף לֹא יִטֹּשׁ אֵל שׁוֹכֵן עַלכוכבים אורם הגיהו בחוצות קרה תשור ובחוץ הלך בלא כוח ילד רך, רועד מקור הה אלי! בכה ילד קור ורעב יענו נפשי מי פתו יתום ישביע מי יחם ויכס אותי? וזקנה בחוץ הכה ותשמע קול היתוך ותבא אותו הביתה ותשבעהו, ויחום ותיישנהו על יצוע "מה חם לי" דיברה שפתו ופניו מעונג אורו ויישן... תמתק שנתו אל ציפור שדה ישביע אף כל פרח ירווה טל גם יתום נידח לא ירף לא ייטוש אל שוכן על