אל השמחה ♫

אַתְּ, שִׂמְחָה, נִיצוֹץ שֶׁל מַעְלָה
בַּת-עֶדְנָה מֵרוֹם הִנָּךְ
אָנוּ נִלְהָבִים נָבוֹאָה
אֶל הֵיכַל-הַזֹּךְ שֶׁלָּךְ.
כִּי מוֹפְתַיִךְ שׁוּב יַצְמִידוּ
מַה שֶּׁיַּד הַזְּמַן פִּלְּגָה;
אִישׁ לְאִישׁ שׁוּב אָח, יָדִיד הוּא,
שָׁם בִּמְקוֹם רוּחֵךְ שׂוֹרָה.

מִי אֲשֶׁר זָכָה לְרֵעַ
מִי שֶׁנֶּפֶשׁ לוֹ קְרוֹבָה,
הוּא יָרִיעַ פֹּה שָׂמֵחַ
עִם כֻּלָּנוּ רֹן יִשָּׂא.
מִי לִרְכֹּשׁ לוֹ לֹא הִצְלִיחַ
לוּ רַק לֵב אָדָם אֶחָד,
הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׂמֹחַ;
רַק עָצוּב יִשְׁכֹּן לְבַד.

אִם כֵּן יִשְׁתַּלְּבוּ יָדֵינוּ,
הַב נִהְיֶה כְּאָח לְאָח!
אִם רֵעוּת תִּשְׂרֹר בֵּינֵינוּ
יַחַד הָעוֹלָם יִשְׂמַח.
כָּל בְּנֵי אָדָם יַעֲלֹזוּ,
גָּר נָמֵר וּגְדִי יַחְדָּו.
רַק שָׁלוֹם בִּלְבַד מָעֹז הוּא,
בּוֹ נִשְׂמַח וְלֹא נִכְאַב.