מילים (2 גרסאות)

קִרְיָה יְפֵהפִיָה מָשׂוֹשׂ לְעָרַיִךְ
עִיר נֶאֱמָנָה אַתְּ לְמַלְכֵּךְ וְשָׂרַיִךְ

יוֹם אֶזְכְּרָה יִפְעַת רַבַּת צְבָאַיִךְ
לָךְ כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁכֹּן חֲצֵרָיִךְ

מִי יִתְּנֵנִי נָא אָעוּף כְּמוֹ יוֹנִים
אֶשַּׁק אֲבָנַיִךְ אָחוֹן עֲפָרָיִךְ

לֹא שָׁקְטָה נַפְשִׁי מִיּוֹם נְדוֹד רַעְיָה
מִיּוֹם גְּלוֹת בָּנִים מִבֵּית מְגוּרָיִךְ

אַפִּיל תְחִנָּתִי לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם
יָקִים שְׁעָרַיִךְ יִבְנֶה דְבִירָיִךְ

נִרְאֶה בְּשִׂמְחָתֵךְ כִּימֵי שְׁנוֹת עוֹלָם
עֵת בּוֹא יְשׁוּעָתֵךְ לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ

אָז תִשְׂמְחִי לָעַד וּבֶטַח תֵּשְׁבִי
יִרֶב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ מִכָּל עֲבָרַיִךְ

אָנָא...
מקור: "לירושלים מזמור: שירי עם ועדות" , משרד החינוך והתרבות והמועצה הציבורית לתרבות ואמנות , תשכ"ט , 15
דלא דלא יא ראשק
לא יסמעוך אהלי
יגזלוך אלחבוק
ויסמסמו חאלי
יא בנת יא ביצ'א
ואלקאצי מצ'א
ואדא מית ביצ'א
ןאבוש מא רצ'א
מקור: "קולות רבים" , מסדה , 1978 , 85
על הגרסה:  האות צ' ברישום כאן רשומה במקור צ עם קו למעלה וכנראה מתעתקת את האות הערבית ض (דאד, ד גרונית).

הקלטות (16)

0:00 0:00
0:00 0:00
0:00 0:00
שנת הקלטה: 197X

בסגנון בוסה-נובה. המקור מתוך סליל מאוסף קול ישראל (MCD 0185). פרטי ההקלטה לא תועדו, והזמר זוהה לפי קול.

עיבוד: נועם שריף
ניצוח: נועם שריף
שנת הקלטה: 1962

ביצוע כלי.

ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 14.9.1963

בליווי תיפוף בלבד.

הוקלט בגרמניה. צפו בסרטון ההקלטה.

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1957?
ביצוע כלי
0:00 0:00
עיבוד: רפי בן משה
ניצוח: רפי בן משה
שנת הקלטה: 27.10.1965

ביצוע כלי.

0:00 0:00
0:00 0:00
עיבוד: יוסי פלס
פסנתר: מיכל טל
שנת הקלטה: 2008
מקור: הקלטה מקונצרט חי
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2009

סולן: יורם אגמון

נכלל בתקליטור: ציון חמדתי
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
שנת הקלטה: 28.1.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטה היסטורית ביצוע בשפת המקור (ערבית תימנית)
0:00 0:00
שנת הקלטה: 28.6.1986
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:04:35)

שיר המקור ללחן "קריה יפהפייה"

על השיר

קראו על "קריה יפהפייה" באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית. הלחן הנוכחי מזוהה שם כ"תימן - מרכז" וניתן להאזין לו בביצועי אברהם פררה, אבנר גדסי, יניב יצחק, ראומה נחום, צדוק צוברי, ברוך יפת, קבוצת בני תימן מקריית אונו. המילים מובאות בספרו של אידלזון "שירי תימן" (עמ' 311) ושם אינו מזהה את המשורר אלא מביא אותו כשיר כ"ב מאת "דוד" (מזוהה בעמ' 303).

ברכה צפירה בספרה "קולות רבים" מביאה באותו לחן את השיר "דלא דלא יא ראשק" (עמ' 84 - 85) וכותבת כי הוא משירת הנשים בתימן, שיר אהבה המושר ערבית (עמ' 39). העדות המוקדמת ביותר על הנחלה לציבור הכללי היא בספר "מתימן לציון" (הוצאת מסדה, תרצ"ח) שם נדפס בעמ' 209 במדור "משירי תימן" בעריכת מנשה רבינא. בעמ' 199 שם כתוב כי "אחד הזמרים העיר שלדעתו אין המנגינה תימנית מקורית. היא מושרת בעיקר בפי הנשים, ואלה אינן מקפידות ביותר על מקוריות מנגינותיהן".

לפי יוסף טובי, "החקר ההשוואתי של הספרות העממית היהודית והמוסלמית בתימן" בתוך "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" כרך כ"ד-כ"ה [תשס"ו-תשס"ז], עמ' 430-429, הלחן קיים גם בקרב תימנים מוסלמים.

האתנומוסיקולוג יעקב מזור:

נראה כי מנשה הראל משתדל לשיר את הפיוט כפי ששמעהו מפי תימנים. ביצועו וכן ביצועים אחרים שונים מן הרישום בתווים, שלפיו שרים את השיר בציבור הישראלי וכפי שגם אני למדתי בנעוריי [סוף שנות הארבעים-ראשית שנות החמישים – זֶמֶרֶשֶׁת]. ייתכן ורושם התווים ניסה להתאים את הלחן התימני המעוטר עם המקצב החופשי לשירת הקהל הישראלי.

הלחן מופיע בהתאמה למילות הפיוט "מה ידידות" בחוברת "זמרו לו" כרך 1 [1955 ניו יורק, בעריכת משה נתנזון], עמ' 15. משה נתנזון הוא שהתאים את המילים. זו חוברת של זמירות שבת לציבור האמריקני.

לביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם