שיר חורף

הוֹלְלוּ, סוּפוֹת, הוֹלֵלוּ , רְדוּ בִּמְלוֹא תֵּבֵל. עֵץ וָנוֹף עִקְרוּ, טַלְטֵלוּ כִּלְבַבְכֶם חוֹלֵל. מִיעָרִים הַרְחֵק הַפְרִיחוּ כָּל צִפּוֹר-כָּנָף, כָּל אֲשֶׁר עוֹפֵף יַנְמִיכוּ הַכְּרִיעוֹת? בָּאַף. תְּרִיס מִצְּרִיף קִרְעוּ בְּשֶׁצֶף פְּרֹץ חַלּוֹן וּשְׁבֹר נֵר דּוֹלֵק אֵי-שָׁם בְּעֶצֶב אַל יָהֵל הָאוֹר! הוֹלְלוּ, רוּחוֹת הַטֶּרֶף, אֶל תֵּבֵל רַבָּה יֶאֱרַךְ עוֹד זַעַם-חֹרֶף קַיִץ טֶרֶם בָּא.הוללו סופות הוללו רדו במלוא תבל עץ ונוף עקרו טלטלו כלבבכם חולל מיערים הרחק הפריחו כל ציפור כנף כל אשר עופף ינמיכו הכריעות באף תריס מצריף קרעו בשצף פרוץ חלון ושבור נר דולק אי שם בעצב אל יהל האור הוללו רוחות הטרף אל תבל רבה יארך עוד זעם חורף קיץ טרם בא