מילים (4 גרסאות)
וְעִמּוֹ מֹשֶׁה שָׁרֵת.
שַׂר הַתַּחְבּוּרָה
מִצְטָרֵף אֶל הַשּׁוּרָה
וְלֵוִי אֶשְׁכּוֹל
מְנַתֵּר כְּמוֹ חַרְגּוֹל
וְכֻלָּם נוֹפְלִים מֵהַבָּמָה.
גּוֹלְדָה צוֹעֶקֶת בְּקוֹל
וְקוֹלָהּ כְּקוֹל הַתַּרְנְגוֹל,
וְשַׂר הַבִּטָּחוֹן
מִתְפָּרֵץ:"בִּכְלָל, זֶה לֹא נָכוֹן!"
אַי, אַי, אַי...
"קַבִּינֵט
לְמוֹפֵת" –
זֶה חֲלוֹם פָּרוּעַ;
אִם תֹּאמַר:
"זֶה אֶפְשָׁר" –
אֵינְךָ יוֹדֵעַ כְּלוּם.
אִם תַּחְשֹׁב
שֶׁזֶּה טוֹב
וְלֹא כָּל-כָּךְ גָּרוּעַ,
זֶה חָשׁוּב
(בְּקֵרוּב)
כְּמוֹ קְלִפַּת הַשּׁוּם.
אַחֲרָיו מֹשֶׁה שָׁרֵת
שַׂר הַתַּחְבּוּרָה
מִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה
וְלֵוִי אֶשְׁכּוֹל –
הוּא קוֹפֵץ כְּמוֹ חַרְגּוֹל
לַה לַה לַה לַה לַה...
בֶּן-גוּרְיוֹן רוֹקֵד בָּלֵט
אַחֲרָיו מֹשֶׁה שָׁרֵת
שַׂר הַתַּחְבּוּרָה
מְרַקֵּד עִם בַּחוּרָה
וְלֵוִי אֶשְׁכּוֹל
מְצַפְצֵף לוֹ עַל הַכֹּל
לָה, לָה, לָה...
אַחֲרָיו מֹשֶׁה שָׁרֵת
שַׂר הַתַּחְבּוּרָה
מִתְנַשֵּׁק עִם בַּחוּרָה
וְכֻלָּם שָׁרִים מַזָּל טוֹב
על השיר
בהשראת השורות "בן גוריון רוקד בלט / ואיתו משה שרת" חיבר שלמה קרני, לפי עדותו, את המשך הטקסט לכבוד מסיבת סיום התיכון (כנראה מקווה ישראל) בסוף שנות ה-40. כמו כן, הוא מעיד כי הוא שר את השיר ב"מועדון החייל" בחיפה ב-1951 או 1952, ואולי כך נפוץ השיר בארץ. (בהתבסס על דברים ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת ביולי 2017 ובמאי 2018).
מושר לניגון הכליזמרי של הריקוד שֶׁרָלֶה (ראו שם פרטים נוספים על הניגון ועל הריקוד).
לטקסט זיקה לשיר "שמעו נא", המושר גם הוא לניגון חסידי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
מספר המעבד אהרן שפי (ספטמבר 2021): "את נעימות השער והשערעלע הביאה גורית קדמן (גרט קאופמן) האגדית אל רחבת ריקודי העם, כמה שנים לפני קום המדינה. ביצוע הבכורה היה של להקת המחול הנפלאה של "הפועל" ת"א שניהלה גורית. זה היה באולם "אהל" בבית ארלוזרוב. את העיבוד המצוין שניגנה תזמורת הנשיפה של הפועל ת"א (שבה ניגנתי), עשה מנצחה אברהם זאץ, מוסיקאי נפלא (שהתפרנס מעבודתו כגובה מסים בעירייה). התווים אינם מצויים, ואני ניסיתי להיצמד לרוח העיבוד ההוא". בפברואר 2023 הוסיף שפי: "הטיפול המוסיקולוגי בשני השירים הללו נראה לי כגישושים באפלה, כפי שקורה לא פעם אצלנו לשיר מאומץ. לפחות יש לברך על ששני השירים כנראה עברו אלינו נאמנים למקורם וללא התחביב התמוה של "עיגול פינות" בשירים ממקור זר. זכור לי שלפחות "שֶׁר" שודר אי פעם ב"קול ירושלים" כשיר מאחת ממדינות יוגוסלביה ובביצוע כלי מקורי. ואם אינני טועה, השערעלע הוצג פעם כשיר מולדאבי. אז נקודת זכות לספקנים, ונקודת חובה לפסקנים."