סמרה הופ ♫

את השיר "על חטא שכזה" כתב משה יפה, אולם בנדודיו מפה לאוזן נוצרו בו שיבושים, נוספו בתים עממיים והוא הוצמד למנגינות שונות. המנגינה שאליה כתב יפה את השיר היא לא מנגינת "סמרה הופ" ולא מנגינת "גלי ים" (אשר חלק ממילותיו נלקחו משירו של יפה). בשירו של יפה הפזמון החוזר פותח ב"על חטא שכזה".

על השיר שלמנגינתו נכתב "סמרה הופ" מעיר אלי ס"ט:

אליהו הכהן התייחס לשיר זה (ב"חדשות בן עזר" 17 בדצמבר 2007): "סמרה, הופ" החל להיות מושר בארץ באמצע שנות הארבעים. הלחן המקורי שאול מתוך שיר רוסי שהושר על סיפונן של סירות וספינות ששטו על נהר המסתעף מן הוולגה וקרוי "סַמָּרָה", כשם עיר גדולה ברוסיה. כפזמון בעברית עשה השיר את צעדיו הראשונים בין חברי ה"פל-ים", הפלג הימי של הפלמ"ח".

אם אכן קשור השיר לעיר סמרה, מהגדולות בערי רוסיה, השוכנת על גדת נהר סמרה (מיובלי הוולגה), כי אז הוא נכתב לפני 1935, משום שבשנה זו החליף השלטון הסובייטי את שם העיר וקרא לה קויבישב (עליה נכתב השיר המפורסם של להקת "וולגה", "אצלנו בקויבישב"). רק אחרי פירוק ברית-המועצות חזר שם העיר להיות סמרה. גם אין מה לחפש את הצרוף "סמרה הופ" כשם של שיר רוסי, כיוון שברוסית העיצור "H" אינו קיים.

על השיר - מקורו של "סמרה הופ", למעשה, לא ידוע כלום. בגלל תכונותיו של "סמרה הופ": בית בן ארבע שורות קצרות ותוכן קליל, הומוריסטי, וולגארי, נוטים חוקרים  לשער שמקורו היה שיר עם רוסי מסוג "צ'אסטושקה" (Частушка), 

לחן שהוגדר כ"עממי", הדומה ל"סמרה הופ" מוכר רק מהקלטות מאוחרות (ש"סמרה הופ" הושר בארץ לפניהן). שלוש הראשונות הן בביצועה של "מלכת הצ'אסטושקי" - מאריה ניקולאייבנה מורדאסובה (1915-1997) בלווי מקהלת וורונז'; נראה ששלושתן מהמחצית השניה של שנות החמישים, מהתקופה שבה מורדאסובה הייתה הסולנית של מקהלה זו. ב- 2016 זיהה צבי (גרימי) גלעד, ז"ל, את Играй гармонь  ("נגני מפוחית"), שעלה ליו-טיוב ב- 2010, ללא כל פרטים. שיר נוסף באותה מנגינה (מוגדרת כ"עממית"), הוא Ивановна ("איבנובנה"), באתר הרוסי sovmosic, גם שם אין פרטים ממתי ההקלטה ושלישי, באותה מנגינה (מוגדרת כ"עממית"), Сады-садочки ("גנים גנים"). שיר זה עלה ליו-טיוב ב- 2016. על פי הרשום על תווית התקליט הוא מ- 1959, נכלל גם בתקליטים נוספים של מקהלת וורונז מאותה תקופה. מבחינת הטקסטים שלושת השירים אינם "עממיים": "נגני מפוחית" הוא שיר הלל לזמרת עצמה; את "איבאנובנה" - על האגרונומית, בקולחוז שמנהלות אותו נשים, כתבה מורדאסובה ואת "גנים גנים", שהוא שיר על מה "שבינה לבינו" ומהשלושה הוא הקרוב ביותר לנושאים המקוריים של הצ'אסטושקי, היא כתבה יחד עם א. (כנראה אנדריי) סאלניקוב.

עוד באותו לחן:

• "גלי ים" במנגינה זו
• "המנון הפלמ"ח" שהותאם למנגינה זו כשיר שטות.
• כולרה

עוד על השיר:

• חברי קיבוץ אפיקים שרים את השיר הרוסי "צ'אי צ'אי פילה" (תה, תה שתיתי) לאותה מנגינה, (מתוך חגיגות ה-40 לאפיקים, 1972)
• קראו עוד על השיר ב"עונג שבת", הבלוג של פרופ' דוד אסף.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.