מילים (2 גרסאות)
שִׂים עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ!
כָּל מִלָּה שֶׁלִּי דִּמְעָה הִיא:
נָא קַבְּלֶנָּה אֶל חֵיקְךָ!
כּוֹכָבֶיךָ זִיו יַטִּילוּ
אֶל מַרְתֵּף אִישׁוֹן עֵינַי:
אַךְ קַו אוֹר אֵין בִּי אֲפִלּוּ
לְהָשִׁיב בּוֹ עַל הַשַּׁי.
הֵן עַל מִי, אִם לֹא עָלֶיךָ
עוֹד אַשְׁלִיךְ אֶת יְהָבִי?
אֶת יָמַי כֻּלָּם לִחֵכָה
זוֹ הָאֵשׁ שֶׁבִּלְבָבִי.
נָח בַּמַּרְתְּפִים הַשֶּׁקֶט,
דְּמִי הָרֶצַח מְחַלְחֵל:
אֶל גַּגּוֹת נַפְשִׁי חוֹמֶקֶת,
מִתְחַקָּה: אַיֶּךָּ, אֵל?
נִשָּׂאוֹת בִּיבַב פָּרוּעַ
סִמְטָאוֹת וַעֲלִיּוֹת,
וַאֲנִי מֵיתָר קָרוּעַ
שָׁר אֲנִי לְךָ עוֹד זֹאת:
תַּחַת זִיו כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם
שִׂים עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ!
כָּל מִלָּה שֶׁלִּי דִּמְעָה הִיא:
נָא קַבְּלֶנָּה אֶל חֵיקְךָ!
שטרעק צו מיר דײַן װײַסע האַנט.
מײַנע װערטער זײַנען טרערן
װילן רוען אין דײַן האַנט.
זע, עס טונקלט זייער פֿינקל
אין מײַן קעלערדיקן בליק
און איך האָב גאָרנישט קיין װינקל
זיי צו שענקען דיר צוריק.
און איך װיל דאָך, ג-ט, געטרײַער,
דיר פֿאַרטרױען מײַן פֿאַרמעג.
װײַל עס מאָנט אין מיר אַ פֿײַער
און אין פֿײַער מײַנע טעג.
נאָר אין קעלער און אין לעכער
װיינט די מערדערישע רו.
לױף איך העכער – איבער דעכער
און איך זוך: װוּ ביסטו, װוּ?
נעמען יאָגן מיך משונה
טרעפ און הױפֿן – מיט געװוֹי.
הענג איך אַ געפלאַצטע סטרונע
אין איך זינג צו דיר אַזױ:
אונטער דײַנע װײַסע שטערן
שטרעק צו מיר דײַן װײַסע האַנט.
מײַנע װערטער זײַנען טרערן
װילן רוען אין דײַן האַנט.
הקלטות (6)
שנת הקלטה: 11.12.1967
בתקליט "אסנת פז והגבעטרון בשירי יצחק קצנלסון" נכלל ביצוע אסנת פז ביידיש אך לא הביצוע הנוכחי בעברית.
הוקלט בזמרייה הראשונה. אותר בהעתק על תקליט שידור הנושא את התאריך 15.11.1953.
ניצוח: יצחק דרור (פוגל)
שנת הקלטה: 3.11.1962
השיר מושר קודם ביידיש ואחר כך בעברית.
ללא ליווי כלי.
על השיר
ביצועים נוספים:
- יהורם גאון
- מקהלת מורן
- רוני ימנר וקובי פז
- עדנה גורן (מתוך תכנית הטלוויזיה "אם אשכחך" על תנועות הנוער בגולה)
- אופירה גלוסקא וחבורת רננים
- נחמה הנדל ביידיש
על פי "מן המיצר: משירי הגיטאות", עמ' 46: "נכתב בתחילת 1943. הושר בראשונה על ידי זלאטה בורנשטיין קטשרגינסקי ב"קלוב הנוער".
ביומנו של אברהם סוצקבר, שנכתב ביידיש בשנת 1944, הוא מעיד כי התחבא בבית אמו שבווילנה על גבי כרכוב קטן על הגג כשהוא שוכב ופניו כלפי מעלה. כך שכב כששה שבועות כשאמו ואשתו מביאות לו אוכל מפעם לפעם, שם גם חלה וקדח בחום גבוה ופחד לרדת שמא יתגלה. כך חיבר את השיר המתאר את הימלטותו ממקום למקום ולבסוף את שכבו לנוכח הכוכבים. כשירד, העלה את השיר על הכתב בפתקים מספר אותם הטמין במקומות מחבוא שונים בגיטו וילנה.
הסופרת כרמלה לכיש:
מזמן כתבתי ספר שיצא לאור במהדורה מאוד מצומצמת, הנקרא: "זיו כוכבי שמים." הספר הזה הוא חלק מטרילוגיה שלי ושמה "במשמרת". היא נמצאת כספר דיגיטלי באתר שלי.
להלן פרק אחד קצר מהספר, ובו תיאור שלי איך הגיע השיר "תחת זיו כוכבי שמים" לידי אחת הגיבורות שלי בספר. העובדות ההיסטוריות הן: הפרטיזנים היהודים פעלו ביערות נארוץ', הרחוקים מווילנה (וכמבן גם אלה שביערות רודניקי, הסמוכים לווילנה וגם הם גיבורים ביצירתי); החילוץ של אברהם סוצקבר, מחבר השיר, אל מוסקווה על ידי השלטונות הסובייטיים, סמוך מאוד לכיבוש וילנה וסביבותיה על ידי הצבא האדום, בהשתתפות הפרטיזנים בסביבה. אלה עובדות היסטוריות.
הדמיון שלי הוא הביקור של סוצקבר ביערות נארוץ', ומסירת השיר שלו לידי הפרטיזנים היהודים שם, אשר, כאמור, היו רחוקים יותר מווילנה.
לשיר תרגומים נוספים: "לו מבין צחור כוכביך" וכן תרגום מאוחר מאת אוריאל אופק, "תחת לובן כוכביך".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
