מילים (2 גרסאות)
מִי זֶה יֵבְךְּ שָׁם – אוּהוּהוּ...
תַּן אוֹ רוּחַ, אָח אוֹ כֶּלֶב,
וְכָל נֵטֶף דֶּמַע הוּא.
טִיף טִיף טוֹף
וְכָךְ בְּלִי סוֹף
דְּלֹף, הַדֶּלֶף,
דְּלֹף וּדְלֹף!
לֹא אַדְלִיק לִי נֵר הַלַּיְלָה,
לֹא אֶכְתֹּב מִכְתָּב הַיּוֹם.
אֵי-שָׁם אֵם לִי, אַלְלַי לָהּ,
יֵשׁ לָהּ בֵּן וְהוּא יָתוֹם.
טִיף טִיף טוֹף...
קַר בָּאֹהֶל, אֶל הַתֹּהוּ
יֵבְךְּ לוֹ כֶּלֶב, יֵבְךְּ לַשָּׁוְא.
מִי יוֹדֵעַ עוֹד כָּמוֹהוּ –
לֹא יָבוֹאוּ אֵם וָאָב.
טִיף טִיף טוֹף...
כָּכָה יֵבְךְּ רַק סְתָו מוֹלֶדֶת,
כָּכָה יֵבְךְּ רַק בֵּן בְּלִי אָב,
עֵת בָּרוֹם בְּיָד רוֹעֶדֶת
יְכֻבּוּ נֵרוֹת-זָהָב.
טִיף טִיף טוֹף...
כָּכָה יֵבְךְּ רַק בֵּן יָתוֹם
מֵאֵילַת וְעַד מְתוּלָה
כָּכָה יֵבְךְּ הַסְּתָו הַיּוֹם
הקלטות (5)
על השיר
שירו של שלונסקי כתוב בעקבות שיר יידי, אך אינו תרגום שלו.
ראו את תרגום אברהם לוינסון לשיר המקורי "גג העלייה נרדם" ושם גם פרטי המקור וביצוע ותווים של השיר ביידיש.
בכתבי שלונסקי (שירים - ספר שני, עמ' 108), מופיע הבית "ככה יבך..." כבית שני ולא אחרון.
מרדכי ברוורמן (מלוחמי תל חי ובן דודו של שלונסקי) העיד בפני דן אלמגור (30.10.1974, כנראה בעת ההכנות לתכנית "שרתי לך ארצי") שהוא זה שהשמיע לשלונסקי את השיר היידי ובעקבות זאת כתב שלונסקי את השיר העברי בעין חרוד ב1921. המידע מתועד בכרטסת של מאיר נוי בספרייה הלאומית. עוד מתועד בכרטסת כי המילים נדפסו ב"כתובים" בתאריך 22.9.1926
ורדינה שלונסקי חיבר לשיר עיבוד אמנותי לקול ופסנתר, נדפס בשנת 1933 בהוצאת התווים הצרפתית Salabert כשיר השישי והאחרון במחזור "תמונות ארץ ישראליות" (Images Palestiniennes).
ביצועים נוספים:
- מיקי קם (מתוך ערב שלונסקי בצוותא, 1976)
- שמעון ישראלי
כנראה בעקבות שיר זה ובאותו הלחן חיבר יצחק יצחק את השיר "קורס לסמלים" (אתחלתא: "אוהל דל אפור כאפר, בו בלי הרף עמלים").
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)