מילים (8 גרסאות)

🔗 שיתוף 📋 העתקה
שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי אִתִּי אֲשֶׁר קָרָה
וַאֲשֶׁר בַּחֲלוֹמִי אֶמֶשׁ לִי נִרְאָה
חֲלוּצִים עִבְרִים אַלְפַּיִם
בָּאוּ מִכָּל אַפְסַיִם X2
אֶל אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת
לִקְרַאתָם כֻּלָּם יָצְאוּ
עֲבוֹדָה לָהֶם מָצְאוּ
וּלְבֵית הַוַּעַד אוֹתָם הִזְמִינוּ
סְעוּדָה שְׁמֵנָה, בָּשָׂר, דָּגִים
יַיִן טוֹב כְּמֵי פְּלָגִים
בִּשְׁבִיל כֻּלָּם הֵכִינוּ.

מְחֻסְּרֵי הָעֲבוֹדָה עָבְרוּ מִכָּאן כָּלִיל
לֹא נִשְׁאַר עוֹד בִּיהוּדָה אַף מַה בַּגָּלִיל
הָאָרֶץ כֻּלָּה פּוֹרַחַת
לְגַמְרֵי פָּסְקָה קַדַּחַת
תַּמּוּ הַמַּחֲלוֹת
וְהַחִינִין זֶה הַמַּר
תַּם, אָזַל וּכְבָר נִגְמַר
לָה לָה לָה
על הגרסה:  מתוך התקליטור "הלילות בכנען".
🔗 שיתוף 📋 העתקה
שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי אֶת אֲשֶׁר לִי קָרָה
אֶת אֲשֶׁר בַּחֲלוֹמִי אֶמֶשׁ לִי נִרְאָה
פּוֹעֲלִים עִבְרִים אַלְפַּיִם
בָּאוּ מִקְצוֹת אַפְסַיִם
בָּאוּ לְאֵם הַמּוֹשָׁבוֹת
לִקְרָאתָם כֻּלָּם יָצְאוּ
עֲבוֹדָה לָתֵת רָצוּ
וּלְבֵית הַוַּעַד אוֹתָם הִזְמִינוּ
סְעֻדָּה שְׁמֵנָה בָּשָׂר דָּגִים
וְיַיִן רַב פַּלְגֵי-פְּלָגִים
בִּשְׁבִיל כֻּלָּם שָׁם הֵכִינוּ.

מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה תַּמּוּ כָּאן כָּלִיל
אֵינָם בִּיהוּדָה וּמַה גַּם בַּגָּלִיל
וּשְׂכַר פּוֹעֵל עָלָה עָלָה
עָלָה עָלָה לְמַעְלָה
עָלָה עָלָה לְמַעְלָה עַד לִירָה לְיוֹם
וּמִשְׁפְּחוֹת הָאִכָּרִים
הַנָּשִׁים עִם הַגְּבָרִים
עִם הַפּוֹעֵל בַּשָּׂדֶה עוֹבְדִים
כֻּלָּם רַק חֶבְרַת רֵעִים
זֶה עִם זֶה תְּמִימֵי דֵּעִים
אֵין בֻּרְגָּנִים רַק חֲבֵרִים.
על הגרסה: צבי גלעד (גרימי) למד את השיר מאביו גדליהו גלעד, איש גדוד העבודה. את גרסת המילים הזו קיבל גרימי מאליהו הכהן.
🔗 שיתוף 📋 העתקה
[בית 1 שורה לפני אחרונה]
וְיַיִן רַב כְּמֵי פְּלָגִים

בתים נוספים:
מִסֵּי הַהִסְתַּדְרוּת אֵין אִישׁ תּוֹבֵעַ
וְכֶסֶף מִכָּל מָקוֹם לַקֻפָּה נוֹבֵעַ
לְגַמְרֵי פָּסְקָה קַדַּחַת
כֻּלָּה כֻּלָּה פּוֹרַחַת
כֻּלָּה כֻּלָּה פּוֹרַחַת תַּמּוּ הַמַּחֲלוֹת
וּבַקֻּפָּה שֶׁל הַחוֹלִים
כְּסֵדֶר הָרְוָחִים עוֹלִים
כְּגַן הָעֵדֶן הָאָרֶץ נְטוּעָה
וְהַחִינִין זֶה הַמַּר
עָבַר בָּטֵל אֶפֶס נִגְמַר
אֵין חוֹלֶה אַף לִרְפוּאָה

וְכָךְ נִמְשָׁךְ הַכֹּל עַד בְּלִי סוֹף
וְלֹא חָשַׁשְׁתִּי כְּלָל שֶׁזֶּה יוּכַל לַחֲלוֹף
וְכָכָה לְאַט לְאַט
חָיִיתִי הוֹי רַק מְעַט
חָיִיתִי הוֹי רַק מְעַט בַּחֲלוֹמִי הַטּוֹב
אַךְ לֹא אֵדַע מֵאֵיזֶה צַד
עַל רֹאשִׁי הִרְגַּשְׁתִּי צַעַד
וּפִתְאוֹם אֶת עֵינַי אֶפְקַח
עַל הַגֹּרֶן אֲנִי שׁוֹכֵב
וּמִישֶׁהוּ אוֹתִי סוֹחֵב
הָיָה זֶה חֲלוֹם וּפָרַח.
מקור: "שירי ארץ ישראל" , יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים , 1935 /1947 , 77 –78
🔗 שיתוף 📋 העתקה
שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי מָה אוֹתִי קָרָה
אֶת אֲשֶׁר בַּחֲלוֹמִי אֶמֶשׁ לִי נִרְאָה
פּוֹעֲלִים עִבְרִים אַלְפַּיִם
בָּאִים מִקְצוֹת אַפְסַיִם X2
אֵלֵינוּ לַמּוֹשָׁבָה
לִקְרַאתָם כֻּלָּם יָצְאוּ
עֲבוֹדָה לָתֵת רָצוּ
וּלְבֵית הַוַּעַד אוֹתָם גַּם הִזְמִינוּ
סְעוּדָה שְׁמֵנָה בָּשָׂר דָּגִים
וְיַיִן רַב כְּמֵי פְּלָגִים
הַכֹּל בִּשְׁבִילָם הֵם הֵכִינוּ.

וּמְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה תַּמּוּ כָּלִיל
גַּם בִּיהוּדָה וּמַה גַּם בַּגָּלִיל
וּ[דְמֵי?] פּוֹעֵל עוֹלֶה לְמַעְלָה
עַד לִירָה לְיוֹם
וּמִשְׁפְּחוֹת הָאִכָּרִים
הַגְּבָרִים וְהַנָּשִׁים
יַחַד עִם הַפּוֹעֵל הֵם עוֹבְדִים
זֶה עִם זֶה תְּמִימֵי דֵּעִים
כֻּלָּם מְהַוִּים חֶבְרַת עוֹבְדִים
אֵין עוֹד בּוּרְגָנִים רַק חֲבֵרִים.

וּמִסֵּי הַהִסְתַּדְרוּת אֵין עוֹד אִישׁ תּוֹבֵעַ
וְכֶסֶף רַב לַקֻפָּה מִכָּל צַד שׁוֹפֵעַ
לְגַמְרֵי פָּסְקָה הַקַּדַּחַת
הָאָרֶץ כֻּלָּה פּוֹרַחַת
תַּמּוּ הַמַּחֲלוֹת
וְהַחִינִין זֶה הַמַּר
תָּקְפּוֹ בָּטֵל נִגְמַר
אֵין עוֹד חוֹלֶה אַף לִרְפוּאָה

שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי אֶת אֲשֶׁר חָלַמְתִּי
דָּבָר כָּזֶה עוֹד מִיָּמַי לֹא טָעַמְתִּי
צְעִירוֹת יָפוֹת מְלֵאוֹת חֵן
לִבִּי נִשְׁאָף לְמַרְאֵיהֶן, אַרְצָה הֵן בָּאוֹת
וּמִי רַק מִי מִבֵּיתוֹ יָצָא
זִוּוּג הוּא מִיָּד מָצָא
יָגִילוּ חָלוּץ וַחֲלוּצָה
וְהַמֶּרְכָּז הַחַקְלָאִי
סִדּוּרָם הוּא אַחֲרָאִי
וְהַחוּג לָהֶם מַמָּשׁ
כְּמוֹ לַקְּבוּצָה
על הגרסה:  שיר ל' [=מס' 30] בפנקסו של גרשון גורביץ (יליד 1912). הפנקס מפולין משנת 1934.

מלבד הבדלי נוסח כוללת גרסה זו בית ייחודי.

🔗 שיתוף 📋 העתקה
4. שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי אֶת אֲשֶׁר חָלַמְתִּי
חֲלוֹם נָעִים כָּזֶה מֵעוֹדִי לֹא טָעַמְתִּי
צְעִירוֹת בְּשֶׁפַע רַב
לְמַרְאֵיהֶן לִבִּי נִשְׁרָף (x2)
אַרְצָה הֵנָּה בָּאוּ.
וּמִי שֶׁמִּבֵּיתוֹ יוֹצֵא
זִוּוּג מִיָּד לוֹ מוֹצֵא
גִּילוּ חָלוּץ עִם חֲלוּצָה.
וְהַמֶּרְכָּז הַחַקְלָאִי
בַּעֲדָם הוּא אַחֲרָאִי
דּוֹאֵג לָהֶם כְּלַקְּבוּצָה.

5. וְכָךְ נִמְשַׁךְ הַכֹּל עַד בְּלִי סוֹף
וְלֹא חָשַׁשְׁתִּי כְּלָל שֶׁזֶּה יוּכַל לַחֲלֹף
וְהִנֵּה בָּאָה הַגְּזֵרָה
וְשָׂמָה קֵץ בִּמְהֵרָה (x2)
לַחֲלוֹמִי זֶה הַטּוֹב.

[ההמשך זהה לבית השני שמסר אליהו הכהן]
מקור: "שירון שומרי" , הסתדרות השוה"צ בגליציה, לבוב , 1932 , 24 –25
על הגרסה: בשירון זה השיר נקרא: חלום פתח-תקוה.
🔗 שיתוף 📋 העתקה
שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי אֶת אֲשֶׁר קָרָה
אֶת אֲשֶׁר בַּחֲלוֹמִי אֶמֶשׁ לִי נִרְאָה
חֲלוּצִים עִבְרִים אַלְפַּיִם
בָּאוּ מִכָּל אַפְסַיִם X2
לְאֵם הַמּוֹשָׁבוֹת
לִקְרַאתָם כֻּלָּם יָצְאוּ
עֲבוֹדָה לָתֵת רָצוּ
לְבֵית הַוַּעַד אוֹתָם הִזְמִינוּ
סְעוּדָה שְׁלֵמָה בָּשָׂר דָּגִים
יַיִן רַב כְּמוֹ פְּלָגִים
הַכֹּל בִּשְׁבִילָם הֵכִינוּ.
🔗 שיתוף 📋 העתקה
שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי עוֹד אֲשֶׁר חָלַמְתִּי
אֶת אֲשֶׁר בְּהָקִיצִי מֵעוֹלָם לֹא פִּלַּלְתִּי
תַּמָּה פַּסָּה קַדַּחַת
הָאָרֶץ כֻּלָּהּ פּוֹרַחַת
הָאָרֶץ כֻּלָּהּ פּוֹרַחַת
תַּמּוּ מַחֲלוֹת
וּמִשְׁפְּחוֹת הָאִכָּרִים
הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים
כֻּלָּם בַּשָּׂדֶה עוֹבְדִים
זֶה לָזֶה חֶבְרַת רֵעִים
זֶה עִם זֶה תְּמִימֵי דֵּעִים
אֵין בֻּרְגָּנִים רַק חֲלוּצִים
🔗 שיתוף 📋 העתקה
שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי אֶת אֲשֶׁר קָרָה
אֶת אֲשֶׁר בַּחֲלוֹמִי אֶמֶשׁ לִי נִרְאָה
חֲלוּצִים עִבְרִים אַלְפַּיִם
בָּאוּ מִכָּל אַפְסַיִם
לְאֵם הַמּוֹשָׁבוֹת
לִקְרָאתָם כֻּלָּם יָצְאוּ
עֲבוֹדָה לָתֵת רָצוּ
לְבֵית הַוַּעַד אוֹתָם הִזְמִינוּ
סְעֻדָּה שְׁמֵנָה בָּשָׂר דָּגִים
יַיִן רַב כְּמוֹ פְּלָגִים
הַכֹּל בִּשְׁבִילָם הֵכִינוּ.

מְחֻסְּרֵי הָעֲבוֹדָה חָסְרוּ כָּלִיל
חָסְרוּ בִּיהוּדָה וּמַה גַּם בַּגָּלִיל
מְחִיר הָעֲבוֹדָה עָלָה לְמַעְלָה
עַד לִירָה לְיוֹם
הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים
וּמִשְׁפְּחוֹת הָאִכָּרִים
בַּשָׂדֶה עִם הַפּוֹעֵל עוֹבְדִים
הֵם כֻּלָּם חֲבוּרַת רֵעִים
זֶה עִם זֶה תְּמִימֵי דֵּעִים
אֵין עוֹד בּוּרְגָנִים, רַק חֲבֵרִים.

וּמִסֵּי הַהִסְתַּדְרוּת אֵין עוֹד אִישׁ תּוֹבֵעַ
וְכֶסֶף רַב לַקֻפָּה מִכָּל מָקוֹם שׁוֹפֵעַ
לְגַמְרֵי פָּסְקָה קַדַּחַת
הָאָרֶץ כֻּלָּה פּוֹרַחַת
תָּמוּ הַמַּחֲלוֹת
וְהַחִינִין זֶה הַמַּר
זְמָנוֹ עָבַר, בָּטֵל, נִגְמַר
אֵין עוֹד חוֹלֶה אַף לִרְפוּאָה
כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ נְטוּעָה
וּבְקֻפַּת הַחוֹלִים
הָרְוָחִים עוֹלִים עוֹלִים
כְּגַן הָעֵדֶן הָאָרֶץ נְטוּעָה
אֵין אַף חוֹלֶה אֶחָד לִרְפוּאָה

שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי אֶת אֲשֶׁר חָלַמְתִּי
מִיָּמַי דָּבָר כָּזֶה לְגַמְרֵי לֹא טָעַמְתִּי
צְעִירוֹת יָפוֹת בְּשֶׁפַע רַב
לְמַרְאִיתָן לִבִּי נִשְׂרָף
אַרְצָה הֵן בָּאוֹת
וּמִי שֶׁמִּבֵּיתוֹ יוֹצֵא
זִוּוּג מִיָּד הוּא לוֹ מוֹצֵא
יָשִׂישׂוּ חָלוּץ וַחֲלוּצָה
וְהַמֶּרְכָּז הַחַקְלָאִי
לְסִדּוּרָם הוּא אַחֲרָאִי [ הנכון אַחְרַאי ]
יִדְאַג לָהּ מַמָּשׁ כְּמוֹ לַקְּבוּצָה

הִנֵּה הַכֹּל מוּכָן וַאֲנִי גַּם מִתְחַתֵּן
וְאֶת מְחִיר כָּל הַמִּלִּים בְּעַד אָשְׁרִי זֶה לֹא אֶתֵּן
כָּכָה לְאַט לְאַט קִוִּיתִי אַךְ מְעַט
בַּחֲלוֹמִי הַטּוֹב
אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ
מֵאֵיזֶה צַד
עַל יָדִי הִרְגַּשְׁתִּי צַעַד
וְאָשְׁרִי יוֹתֵר כְּבָר לֹא נִמְשַׁךְ
עַל הַגֹּרֶן אֲנִי שׁוֹכֵב
וּמִישֶׁהוּ אוֹתִי סוֹחֵב
הָיָה זֶה רַק חֲלוֹם וּפָרַח
מקור: "פנקס פרטי מס' 1 של תלמיד/ת גימנסיה הרצליה" , נחתם בתרפ"ו 1926

הקלטות (6)

הקלטת זמרדע ביצוע
צבי (גרימי) גלעד
0:00 0:00
🔗
שנת הקלטה: 2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטת זמרדע ביצוע
שמעון פלמן
0:00 0:00
🔗
שנת הקלטה: 28.3.1990
הלילות בכנען
נכלל בתקליטור: הלילות בכנען
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה
הקלטת זמרדע ביצוע
עזריה אלון
0:00 0:00
🔗
שנת הקלטה: 8.8.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטת זמרדע ביצוע
זמרדעית לא מזוהה מאוסף צבי שביט
0:00 0:00
🔗
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:29:26)
מתוך: אוסף הקלטות צבי שביט לשירי תנועות הנוער
ביצוע בשפת המקור (רוסית ויידיש)
מינסקער קאפעליע
0:00 0:00
🔗

גיבור השיר "מענדל הספר" מנהל להקת כליזמרים, בה מנגנות בנותיו רייזל, לאהקע ואחרות. אין חתונה בלי הלהקה של מענדל הספר [תוכן השיר באדיבות מיכאל לוקין].

ביצוע בשפת המקור (רוסית)
א. סווטלאנוב
0:00 0:00
🔗
מקור: תקליט מספר B-23041 של חברת פארלופון (78סל"ד)

בליווי תזמורת בניצוח יא. טטרינוביץ'

על השיר

בתקליטור "הלילות בכנען" נדפס השיר תחת הכותרת "חלומו של פועל". בחוברת התקליטור מצוין כי השיר התפרסם בכותרים שונים, וביניהם "חלום חלוץ על הגורן" (כשם השיר בזֶמֶרֶשֶׁת), "חלום השומר", "חלום פתח תקווה", "החלום".

יעקב מזור, חוקר הזמר החסידי (מתוך דברים ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת בספטמבר 2016):

הלחן מוכר לבני דורי [יעקב מזור יליד 1935 – זֶמֶרֶשֶׁת] ולצעירים יותר שהיו בתנועות נוער. לי אישית הוא זכור כלחן ששימש לריקוד ההורה. לכן העזתי ו"הסתכנתי" בהכללה, וכך כתבתי בחוברת התקליטור "הלילות בכנען" (המשפטים המודגשים מבוססים על עדויות שאספתי):

הלחן, ספק חסידי ספק מרפרטואר הכליזמרים, הושר ללא מילים בפי אנשי העלייה השלישית. שימש לריקוד ההורה בשנות הארבעים והחמישים ובעין חרוד שרו אותו במילים "יש לנו ארץ כולה קודש"... הלחן ללא מילים התפרסם בשירונים כלחן לריקוד ההורה. חלקו השני הוא קטע הסיום של ניגון כליזמרים ידוע, שנתפרסם בראשית המאה ה-20 בתקליט 78 של חברת קולומביה בביצוע האקורדיוניסט מישקה ציגנוף.

מנגינת השיר מקובלת גם כמנגינה רוסית עממית. ידועים שני שירים רוסיים ללחן זה:

  1. Есть еврейское местечко возле штетль Бобруйск ("יש מקום קטן ליד העיירה בוברויסק"); ר' ביצועו של מינסקער קאפעליע לעיל (תודה לאורי יעקובוביץ').
  2. Ботиночки ("נעליים"); ר' ביצועו של א. סווטלאנוב לעיל (תודה לצבי (גרימי) גלעד). שיר זה מוגדר באתר Russian Records כ"שיר עממי מאודסה". בביצוע אחר של שיר זה באותו אתר הוא מוגדר כ"שיר רחוב" או כ"שיר עממי עירוני".

עוד על השיר:

  • הלחן מופיע (בנוסף להופעת השיר עם התמליל) גם ללא מילים כמס' 21 בסדרת "ניגונים וריקודים" בשירון "שירי ארץ ישראל" [מהדורה שנייה, 1947 ירושלים], עמ' 194, בכותרת "תל אביביה".
  • ר' "סיקוס פרא" (נוסח עברי נוסף לאותה מנגינה).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם