ורדינת החמד

נַעַר רָאָה וַרְדִּינָה וַרְדִּינַת הַחֶמֶד כֹּה נָאָה וְרַעֲנַנָּה קָסְמָה לוֹ הַקְּטַנָּה עֵינוֹ בָּהּ תִּצָּמֵד וַרְדִּינָה אֲדַמְדַּמָּה וַרְדִּינַת הַחֶמֶד סָח הַנַּעַר: קוֹטְפֵךְ בָּא, וַרְדִּינַת הַחֶמֶד עָנְתָה לוֹ הַוַּרְדִּינָה: אוֹי לְךָ אִם בִּי תִּגַּע דְּקִירָתִי נוֹקֶמֶת. וַרְדִּינָה אֲדַמְדַּמָּה, וַרְדִּינַת הַחֶמֶד אַךְ הַנַּעַר חִישׁ קָטַף וַרְדִּינַת הַחֶמֶד וַרְדִּינָה רָגְזָה עָלָיו וּדְקָרַתְהוּ אַךְ לַשָּׁוְא וַרְדִּינָה מִסְכֶּנֶת. וַרְדִּינָה אֲדַמְדַּמָּה, וַרְדִּינַת הַחֶמֶדנער ראה ורדינה ורדינת החמד כה נאה ורעננה קסמה לו הקטנה עינו בה תיצמד ורדינה אדמדמה ורדינת החמד סח הנער: קוטפך בא, ורדינת החמד ענתה לו הוורדינה: אוי לך אם בי תיגע דקירתי נוקמת. ורדינה אדמדמה, ורדינת החמד אך הנער חיש קטף ורדינת החמד ורדינה רגזה עליו ודקרתהו אך לשוא ורדינה מסכנת. ורדינה אדמדמה, ורדינת החמד