מילים
אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא
עוֹבַד גְּבוּרְתָּך וְתִמְהַיָּא
שְׁפַר קָדְמָי לְהַחֲוָיָה.
שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא
לָךְ, אֱלָהָא קַדִּישָׁא דִּי בְרָא כָּל-נַפְשָׁא
עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא
חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא.
לְמַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין
אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין
וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין
בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא
הקלטות (2)
ביצוע
פסנתר: שמואל פרשקו
שנת הקלטה: 1.7.1949
על תווית התקליט רשומים שמות שלושה מלווים: פרשקו, בוכמן ורוזן. פרשקו הוא הפסנתרן. איננו יודעים מי מבין שני האחרים הוא הכנר/ת.
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 27.8.1950
ייתכן שהמעבד הוא שבתי פטרושקה עצמו, אך הדבר לא מתועד על תקליט השידור.
על השיר
ראו את "יה ריבון" בלחן האשכנזי המוכר ושם עוד פרטים והפניות. בשירונו של כהן-מלמד נדפסו הבתים הראשון, השני והחמישי של הפיוט. בהקלטת רגינה חומסקה בן-אמתי בלחן כהן-מלמד מושרים שני בתים, הראשון והחמישי.
בתווים של כהן-מלמד המשקל הרשום הוא 5/8, אך ייתכן להמשיג את הלחן גם כתיבות בנות 6/8 ו2/4 לסירוגין. קיים כתב יד של עיבוד מאת משה לוסטיג, ושם הוא רושם 6/8 (רק האתחלתא זמינה לנו לצפייה, בקטלוג היצירות והעיבודים של משה לוסטיג, בעריכת ציפי רודיק).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
