המורה לטבע והגברת רבקה ♫

[שורה אחרונה]
אָז הֵם יָשְׁבוּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר

הַדּוֹד אֵלִיָּהוּ וְהַדּוֹדָה רוֹזָה
שָׁכְבוּ שָׁעָה וָחֵצִי בְּאוֹתָהּ הַפּוֹזָה
עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהּ וְלֹא רָצְתָה יוֹתֵר
אָז הֵם הִתְהַפְּכוּ עַל הַצַּד הָאַחֵר.

הַדּוֹד אֵלִיָּהוּ וְהַדּוֹדָה שָׂרָה
אָכְלוּ שָׁעָה וָחֵצִי סֶנְדְּבִיצִ'ים *בְּחֲרָא
עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהּ וְלֹא רָצְתָה יוֹתֵר
אָז הוּא הֶאֱכִיל אוֹתָהּ בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר.

עָבַד אֵלִיָּהוּ עַל הַדּוֹדָה סִימָה
כִּמְעַט שָׁעָה וָחֵצִי, עַד שֶׁהִיא הִסְכִּימָה
אֲבָל כְּשֶׁהִיא הִסְכִּימָה, הוּא לֹא רָצָה יוֹתֵר
אָז הִיא הִזְדַּיְּנָה לָהּ עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר.

סַבָּא אֵלִיָהוּ וְהַסַּבְתָּא רוֹזָה
שָׁכְבוּ כָּל הַלַּיְלָה בְּאוֹתָהּ הַפּוֹזָה
עַד שֶׁנִמְאַס לָהֵם וְלֹא יָכְלוּ יוֹתֵר
אָז הֵם הִסְתּוֹבְבוּ לַצַּד הָאַחֵר

עֻזִּי תַּפּוּזִי אוֹהֵב אֶת שׁוֹשָׁנָה
כָּל הַיּוֹם מַרְכִּיב אוֹתָהּ עַל אוֹתָהּ הָרָמָה
עַד שֶנִּמְאַס לָהֶם וְלֹא יָכְלוּ יוֹתֵר
אָז הוּא הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר

הַמּוֹרֶה לְטֶבַע וְהַגְּבֶרֶת רִבְקָה
כְּשָׁעָה וָרֶבַע טָסוּ עַל הַקיפקה
וּכְשֶׁזֶּה נִמְאַס לָהֶם וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר
אָז הוּא הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר
עַל הַזַּיִן, עַל הַזַּיִן!

הדוד אליעזר והדודה ריבקה,
כשעה ורבע טסו על הקיפקה
עד שזה נמאס לה ולא רצתה יותר
אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר.

לונה לונרה המורה לטבע
הם ישבו על הספסל
כשעה ורבע
עד שזה נמאס להם
ולא רצו יותר
אז הוא הושיב אותה
על משהו אחר