|
מילים: מן המקורות
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי חסידי
|
ביצוע:
אפרים די-זהב (גולדשטיין)
פסנתר: מקס למפל
שנת הקלטה: 4.3.1951 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית 
|
פרטים נוספים
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 11.1.1962
מתוך המחרוזת "מצלילי הארץ". המחרוזת נשמרה גם באיכות טכנית פחות טובה בהקלטות מ- 1956 ו- 1957.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
כותב חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור:
חזקה על שפירא (עורך הקובץ "משירי העלייה השנייה") שרשם את השיר כפי ששרוהו חלוצי העליה השנייה. אולם במקורות החסידיים הלחן הזה מפוצל בין שני ניגונים: השורה הראשונה דומה לקטע B ב"הנה מה טוב" של ברסלב (ראה מאמרי המשותף עם אנדרה היידו The Hasidic Dance-Nigun בתוך Yuval כרך 3 [1974], בדוגמאות, עמ' 228, מס' 174)[עמ' 93 בקובץ הסרוק. זמרשת]. לעומת זאת שתי השורות הבאות [הרביעית היא חזרה על השנייה] להן קרבה גדולה לניגון פן-חסידי "ושמחת בחגך" מס' 197 באותו מאמר, עמ' 237 [עמ' 102 בקובץ הסרוק. זמרשת]
הקטע הראשון דומה גם (בהבדלים אחרים) לקטע הפותח את "הנה מה טוב", ניגון רנ"ג [253] בספר הניגונים של חב"ד. במבוא לכרך, עמ' נ"ז, כתוב כי "מקור מוצאה של המנגינה הוא כנראה מעדות המזרח שבארץ הקודש תיבנה ותכונן ... נרשם מפי הר"ר שמואל זלמנוב ז"ל כפי שקיבל מאביו הרה"ח ר' שרגא פייביש ז"ל הי"ד ומהחזן ר' שמואל קנטרוף ז"ל". ממקור זה לא ברורה מה האסמכתא מעבר להיות המנגינה, כמתואר שם, בעלת צלילים "מסולסלים ומלאי חן". הסבר נוסף מובא בכתבה בבלוג "קיר הניגונים". לפי הכתבה, הניגון היה מושר בליובאוויטש והיה מוכר כ"א ספרדישע הנה מה טוב" ("הנה מה טוב" ספרדי), וכן פנחס אלטהויז ביצע אותו בהגייה ספרדית. תודה למענדי בלוי על ההפניה.
ראו את "הנה מה טוב" גם בלחן ידידיה אדמון ושם הפניה ללחנים נוספים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "The Hassidic Dance Niggun: A Study Collection and its Classificatory Analysis", Yuval, 1974, עמוד 228
