שיר המים (לחן עממי) ♫

שיר תלונה כנגד מארח שמהל יין במים רבים: יין = שבעים בגימטריה; מים = תשעים בגימטריה, ועל כן "שבעים המה הגיבורים, ויכחידום תשעים שרים". הפזמון על פי איכה ג', מ"ח: "פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי". ייתכן שבמקור הפייטן כתב "ככלות ייני תֵּרַד עיני", נאמן לפסוק, אך הצורה הרווחת בשירה היא גם הצורה הרווחת בדיבור; "תֵּרֵד".

השיר הושר בארץ ישראל עוד לפני העלייה הראשונה, כנראה בלחן הזה. בספר השירים של אידלזון הוא מופיע בלחן אחר.

האותיות הראשונות בכל בית מצטרפות באקרוסטיכון לשם המחבר "שלמה". מספר עזריה אלון:

בכל מקום כתוב כי המחבר הוא שלמה אבן גבירול. חוקרי שירת ספרד, ובראשם פרופ' ישראל לוין, קובעים כי הדבר אינו נכון, וכי את השיר כתב משורר לא ידוע ושמו "שלמה". לדברי הפרופ' לוין יש כמה משוררים עלומים ששמם היה "יהודה" או "אברהם" ושיריהם יוחסו לאחד מן הגדולים במשוררי ספרד.

כמו כן, כותבת ד"ר איילת אטינגר, "בשבח היין ובגנות הקמצנים בפיוט ככלות ייני":

השיר 'ככלות ייני' מיוחס לאבן גבירול בשל חתימתו "שלמה", אך נמצא רק במקורות מאוחרים ונכתב כנראה בידי 'שלמה' אחר. 

וכן מתוך "מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול" בעריכת צבי מלאכי, עמ' 221:

כידוע יוחס השיר "ככלות ייני" במסכת פורים החל במהדורת פיזארו רע"ג [= 1513 – זֶמֶרֶשֶׁת] ובשאר מקורות לשלמה אבן גבירול, ומובן שלא נתחבר על ידי רשב"ג.

השיר בלחן המוכר מופיע גם באנתולוגיה לחזנות ספרדית בעריכת יצחק לוי, כרך 4, שיר מס' 51 (עמ' 74), במדור לפורים, כפי שהוקלט בשנת 1969 מפי מרגי ליאון, יליד 1907 שעלה מטנג'יר בשנת 1952.

ביצועים נוספים:

• אילקה רווה ומקהלת רננים (סרטון מתוך תכנית א' בסדרה "שרתי לך ארצי").
• ברי סחרוף (כאן בגרסת רדיו)
• חנן יובל וחבורת רננים מתוך תכנית פורים תשל"ד (1974) בסדרת הרדיו "שוב יוצא הזמר"

לחנים נוספים לטקסט:

• לחנים קודמים לשיר הופיעו בקהילות אשכנזיות: ישראל אדלר בכרך הביבליוגרפי Hebrew notated manuscript sources up to circa 1840 שיצא לאור בסדרת RISM מציין שני לחנים של הטקסט מאירופה הנוצרית במאה ה-19: לחן של חזן אלמוני כנראה מגרמניה (עמ' 101 אצל אדלר: פריט 12 בחלק 2 של אוסף מס' 101 בקטלוג) ולחן המיוחס אולי בשוגג ליצחק אופנבך (Isaac Offenbach, אביו של מלחין האופרות ז'ק אופנבך) (עמ' 458 אצל אדלר, פריט 3 באוסף מס' 153 בקטלוג).
• לחן עממי ספרדי-יהודי המוכר מהשיר "ניצני שלום".
• לחן יצחק אדל (נדפס ב"אוצר שירי ציון")
• לחן בתיה באיאר לפסטיבל הזמר הראשון בשנת תש"ך שם זכה לביצוע אילקה רווה ולביצוע עליזה קאשי.
• לחן לא ידוע (נדפס ב"ספר השירים" של אידלזון, קובץ ראשון)

טקסטים נוספים ללחן:

• שיר הניצחון
• בקיסריה העתיקה
• "משירי הצריף" במחנה של המחנות העולים (מתועד בשירון "פזמונית מני אז", עמ' 15)
• לך קנה ביצים (מתוך "פוציםפוצים" 2018)

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.