מילים (2 גרסאות)

רַבּוֹתַי, הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד, לֹא נִשְׁכַּח.
עוֹד נִזְכֹּר, תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח.

אֶל-עַלְמֶיְן, אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה,
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים.

וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד:
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ,
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת,
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ.

כִּי יֻתַּן לוֹ הַצַּו וְגַם טֶכֶּס
וְיוּשַׁר לַפַּלְמָ"ח סֶרֶנָד[ה]
נִשְׁלָחִים חֲבֵרֵינוּ הַיֶּקֶה'ס
לְמַלֵּא הַמַּחְסוֹר בַּבְּרִיגָד[ה]

יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן,
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ
וְקֹרָא לָהֶם שֵׁם – הַ"סֵּזוֹן".

וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ:
כֵּן, הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת,
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
מקור: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" , כתר , 1990 , 201
שיר הסזון

מְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד...

כֵּן, נֶכְדִּי, הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת...
על הגרסה:  מתוך אוסף נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 7 של שירים בלי תווים, עמ' 22 - 23.

הקלטות (6)

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: גיל אלדמע, אלכס וייס
ניצוח: אליעזר חסון
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1964

בתקליט לא מפורט מי המעבד של שיר זה, גיל אלדמע או אלכס וייס ואולי עיבדו יחד

נכלל בתקליט: באב אל וואד
0:00 0:00
ביצוע כלי
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אלכס וייס
שנת הקלטה: 1973

הביצוע מתוך מחרוזת

נכלל בתקליט: מתש"ח באהבה
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 6
בית יד לבנים, רחובות, 23.5.08

על השיר

נקרא גם "שיר הסזון".

המילים המקוריות למנגינה זו נכתבו בידי נתן אלתרמן להצגה בתיאטרון המטאטא. ר' "שיר געגועים".
מילים נוספות נכתבו למנגינה זו בידי חיים גורי: שיר הותיקים. כמו כן, בבית הספר "כדורי" הותאם ללחן השיר "על השפשוף", במלחמת השחרור הותאם לו השיר המקומי "מחננו", בשנות השישים הפרודיה "רבותיי ההיסטוריה משוחזרת" אותה ביצעה רביעיית מועדון התיאטרון, ודן אלמגור כתב עבור שמואל סגל ושמואל רודנסקי נוסח "ההיסטוריה שונה חודש חודש" (ראו עמ' 1781 - 1782 במקבץ הסרוק מתוך כרטסת נוי). פרודיה נוספת משנות השמונים היא "רבותיי האינפלציה דוהרת".

מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מְבָאֵר:

  • אֵל עַלְמֵין = שדה קרב במצרים, בו נעצר הצבא הגרמני בהתקדמותו לעבר ארץ ישראל. (ר' קרב אֵל עַלְמֵין)
  • כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ = בעל מקצוע לא מוגדר שמציבים בסידור העבודה כשמישהו נעדר.
  • יריות בקהיר = רצח הלורד מוין (בריטי) על ידי הלח"י.
  • הסֵזוֹן = מצרפתית: עונת הציד. ראו בוויקיפדיה.

ועזריה אלון מוסיף:

בשורות "הכושי יכול כבר ללכת / כי הכושי עשה את שלו" הכוונה לפירוק הפלמ"ח ב-48'.

ביצועים נוספים: לצפייה בביצוע השיר מפי:

שמואל סגל ושמואל רודנסקי שרו בשנת 1966 פרודיה של דן אלמגור: "שמואל א, שמואל ב וההיסטוריה".

במקור נקרא השיר "שיר הסזון". הבתים הרביעי והחמישי [מתוך שישה] הושמטו בשירון "משפחת הפלמ"ח", וכדברי נתיבה בן-יהודה [אוטוביוגרפיה בשיר וזמר, עמ' 200]: "מאותה סיבה שהחליפו את השם - גם השמיטו, מחקו, העלימו - את הבית הקריטי".

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם