הקטן
גופן
הגדל
גופן
ניגון ביאליק
לָה לַ לָה לָה לָה לָה...לה ל לה לה לה לה...

פתיחה בנגן חיצוני

לחן: עממי חסידי

לָה לַ לָה לָה לָה לָה...
לה ל לה לה לה לה...


 פרטים נוספים


גרסה נוספת

אַי דַּ דַּי דַּי דַּי דַּי דַּי דַּי...
אַ יַ יַ יַ יַי...
אי די די די די די די די...
א י י י יי...
ביצוע: הגבעטרון
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "מלא כוס יין אדום"


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי "המחנות-העולים"
שנת הקלטה: 11.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הקליט - יעקב מזור



פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 4
צוותא ת"א, 21.3.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
 

על השיר

על פי לחן לשמחת תורה "הבו גודל לאלוהינו ותנו כבוד לתורה". מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" משווה בין הגרסאות. על פי מאיר נוי, ביאליק הכיר את הניגון בחו"ל והביא אותו אתו לארץ. הניגון הושר באירועי "עונג שבת" שאותם הנהיג ביאליק ב"אוהל שם" בתל אביב בשבתות אחר הצהריים.

השיר התפרסם במקומות שונים גם בשמות "הורה ביאליק" (ר' "בכל זאת יש בה משהו" בעריכת אליהו הכהן, עמ' 58) או "מרש ביאליק" (למשל "מזמרת הארץ", רוזובסקי, עמ' 90).

אליהו הכהן (מתוך "בכל זאת יש בה משהו", עמ' 58):

שנה לאחר שבנה ביאליק את ביתו בתל-אביב, כבר היה ניגון מפורסם על שמו. "אינני יודע" – סיפר א"ז בן-ישי – "אם 'מגילת האש' של ביאליק פרסמה אותו במהירות רבה כל כך כשם שפרסמה אותו ההורה שלו. ערב ערב, אם עברת על יד אחד ממעונות הפועלים ולאזנך הגיע קול 'הורה', ידעת אל נכון כי בשעה זו וברגעים אלה אלפי רגליים טופפות לקול אותה ה'הורה' עצמה בכל בארץ".

כל העניין החל כאשר חבורת נוער תל-אביבית הגיעה באחד הערבים אל מול ביתו של ביאליק והזמינה אותו להצטרף למעגל הרוקדים. נזכר ביאליק בניגון לפניהם. בן-רגע נקלט השיר ומפה לאוזן עברה השמועה כי ביאליק חיבר הורה. כל הארץ שרה ורקדה את ה"הורה של ביאליק" והמשורר עמד מנגד ולא הבין במה זכה. "משום מה זכיתי שייקרא הניגון על שמי?", שאל. "כלום מבית אבי הבאתיו? – בוא ואראה לך את היהודי ששמעתי מפיו את הניגון הזה", אמר פעם לא"ז בן-ישי.

על-פי האתר "בית לזמר העברי":

חסידי סדיגורה שרים עד היום את הניגון הזה במבנה ABCB בטישים שלהם. הניגון קרוי בפיהם "ניגון שווייץ" כיוון שבשווייץ התוודע האדמו"ר של סדיגורה לניגון, שם סיפרו לו שמדובר בניגון סדיגוראי.

עוד על השיר:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מקהלות   אישים ומנהיגות   מנגינות ללא מילים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם