מילים (9 גרסאות)

אֵין אַדִּיר כַּאדֹנָי
וְאֵין בָּרוּךְ כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין גְּדוֹלָה כַּתּוֹרָה
וְאֵין דְּגוּלִים כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל, מִפִּי אֵל
יְבֹרַךְ כָּל יִשְׂרָאֵל.

אֵין הָדוּר כַּאדֹנָי
וְאֵין וָתִיק כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין זַכָּה כַּתּוֹרָה
וְאֵין חֲכָמִים כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל...

אֵין טָהוֹר כַּאדֹנָי
וְאֵין יָחִיד כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין כַּבִּירָה כַּתּוֹרָה
וְאֵין לַמְדָּנִים כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל...
מקור: "שירון לכיתה ה' (מהדורה ראשונה)" , משרד החינוך והתרבות, הפיקוח על החינוך המוסיקלי , 1960 , 12 –13
על הגרסה: זהו הנוסח המקובל ברוב ההקלטות (ברכה צפירה, טובה בן צבי, חנה אהרוני, גאולה גיל בשינוי קל, דודו אלהרר ברוב הבתים), ובו המילה הפותחת כל אות רביעית היא תואר של [בני] ישראל.

ברור שהיה נוסח כזה שלם עד האות ת', ולא כולו בידינו. בדפוס אותר במהדורה הראשונה של שירון לכיתה ה'" (שנות ה-50) וכן ב"דור דור וניגונו" (נוסח זהה לחלוטין).

בהקלטת ברכה צפירה: "הדור" בטעות במקום "טהור". ברכה צפירה שרה "כבודה" ואילו טובה בן צבי שרה כמו בדפוס: כבירה. 

* לפי סדר הא"ב הייתה צריכה להיות מילה המתחילה בר'

אֵין פּוֹדֶה כַּאדֹנָי
וְאֵין צַדִּיק כְּבֶן-עַמְרָם
אֵין קְדוֹשָׁה כַּתּוֹרָה
וְאֵין תְּמִימִים כְּיִשְׂרָאֵל
על הגרסה: ברכה צפירה שרה את הנוסח המקובל (שירון לכתה ה, מהדורה ראשונה) למעט שינויים קלים (טָהוֹר -> הָדוּר?; כַּבִּירָה -> כְּבוּדָה) ובתוספת הבית הזה.
אֵין אַדִּיר כַּאדֹנָי
וְאֵין בָּרוּךְ כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין גְּבִירָה כַתּוֹרָה
וְאֵין דּוֹרְשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל, מִפִּי אֵל,
יִתְבָּרַךְ יִשְׂרָאֵל!

אֵין הָדוּר כַּאדֹנָי
וְאֵין וָתִיק כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין זְכוּרָה כַתּוֹרָה
וְאֵין חוֹנְנָהּ כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל...

אֵין טָהוֹר כַּאדֹנָי
וְאֵין יָדִיד כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין כְּבוּדָה כַתּוֹרָה
וְאֵין לוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל...

אֵין מֶלֶךְ כַּאדֹנָי
וְאֵין נָבִיא כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין סְמוּכָה כַתּוֹרָה
וְאֵין עוֹזְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל...

אֵין פּוֹדֶה כַּאדֹנָי
וְאֵין צַדִּיק כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין קְדוֹשָׁה כַתּוֹרָה
וְאֵין רוֹמְמָהּ כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל...

אֵין שׁוֹמֵר כַּאדֹנָי
וְאֵין תַּקִּיף כְּבֶן-עַמְרָם;
אֵין תְּמִימָה כַתּוֹרָה
וְאֵין תּוֹמְכָהּ כְּיִשְׂרָאֵל.

מִפִּי אֵל...
מקור: "שירון לכיתה ה' (מהדורה שניה)" , משרד החינוך והתרבות , 1970 , 16 –17
על הגרסה: מקהלת קול ציון לגולה שרה את שני הבתים הראשונים של נוסח זה. (למעט יתברַך -> יתברֵך)
אֵין אַדִּיר כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין אַדִּיר כְּבֶן עַמְרָם
אֵין אֲהוּבָה כַּתּוֹרָה וְאֵין עוֹבְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל

מִפִּי אֵל מִפִּי אֵל יִתְבָּרֵךְ יִשְׂרָאֵל

אֵין בּוֹרֵא כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין בָּרוּךְ כְּבֶן עַמְרָם
אֵין בְּרוּרָה כַּתּוֹרָה וְאֵין בּוֹחֲרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין גִּבּוֹר כֵּאלֹהֵינוּ וְגָאוֹן כְּבֶן עַמְרָם
אֵין גְּדוֹלָה כַּתּוֹרָה וְאֵין גּוֹרְסָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין דַּיָּן כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין דַּיְקָן כְּבֶן עַמְרָם
אֵין דְּגוּלָה כַּתּוֹרָה וְאֵין דּוֹרְשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין הָדוּר כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין הָגוּן כְּבֶן עַמְרָם
אֵין הֲגוּנָה כַּתּוֹרָה וְאֵין הוֹבְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין ווֹעֵד כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין וָתִיק כְּבֶן עַמְרָם
אֵין וַרְשְׁכָּא (מרגלית) כַּתּוֹרָה וְאֵין אָלָה (נאה) כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין זַכְרָן כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין זַכַּאי כְּבֶן עַמְרָם
אֵין זְהוֹרָה כַּתּוֹרָה וְאֵין זוֹכְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין חַנּוּן כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין חָכָם כְּבֶן עַמְרָם
אֵין חֲשׁוּבָה כַּתּוֹרָה וְאֵין חוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין טָהוֹר כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין טַפְסָר כְּבֶן עַמְרָם
אֵין טִירוֹנָא (מלכה) כַּתּוֹרָה וְאֵין טוֹכְסָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין יָחִיד כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין יָשָׁר כְּבֶן עַמְרָם
אֵין יְדִידָה כַּתּוֹרָה וְאֵין יוֹדְעָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין כַּבִּיר כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין כָּשֵׁר כְּבֶן עַמְרָם
אֵין כְּבוּדָה כַּתּוֹרָה וְאֵין כּוֹנְסָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין לוֹחֵם כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין לַבְלָר כְּבֶן עַמְרָם
אֵין לְבוּבָה כַּתּוֹרָה וְאֵין לוֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין מֶלֶךְ כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין מַנְהִיג כְּבֶן עַמְרָם
אֵין מְתוּקָה כַּתּוֹרָה וְאֵין מוֹתְחָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין נִשְׂגָּב כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין נֶאֱמָן כְּבֶן עַמְרָם
אֵין נְעִימָה כַּתּוֹרָה וְאֵין נוֹצָה כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין סַלָּח כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין סָלוּל כְּבֶן עַמְרָם
אֵין סְמוּכָה כַּתּוֹרָה וְאֵין סוֹעֲדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין עוֹזֵר כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין עָנָו כְּבֶן עַמְרָם
אֵין עֲרֵבָה כַּתּוֹרָה וְאֵין עוֹבְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין פּוֹדֶה כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין פַּרְנָס כְּבֶן עַמְרָם
אֵין פְּתוּחָה כַּתּוֹרָה וְאֵין פּוֹתְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין צַיָּר כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין צַדִּיק כְּבֶן עַמְרָם
אֵין צְרוּפָה כַּתּוֹרָה וְאֵין צְדָקָה כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין קַדְמוֹן כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין קָצִין כְּבֶן עַמְרָם
אֵין קְדוֹשָׁה כַּתּוֹרָה וְאֵין קוֹרְאָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין רַחְמָן כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין רַבָּן כְּבֶן עַמְרָם
אֵין רְצוּיָה כַּתּוֹרָה וְאֵין רוֹחֲשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין שָׁלֵם כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין שַׁקְדָן כְּבֶן עַמְרָם
אֵין שְׁמוּרָה כַּתּוֹרָה וְאֵין שוֹחֲרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...

אֵין תַּקִּיף כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין תַּנָּא כְּבֶן עַמְרָם
אֵין תְּמִימָה כַּתּוֹרָה וְאֵין תּוֹמְכָהּ כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...
מקור: "ספר השירים - קובץ חדש, לגני ילדים, לבתי ספר עממיים ותיכוניים" , יידישר פרלאג, ברלין , תרפ"ב , 51 –52
על הגרסה: במקור מנוקד רק הבית הראשון, המובא בגוף התווים. במקור אין מפיק ב"*עוֹבְדָה". מילים בודדות מנוקדות ביתר הטקסט בניקוד עזר: ורשכּא, טוֹכְסָה, צַיָר. הביאורים בסוגריים – במקור.
אֵין אַדִּיר כֵּאלֹהֵינוּ וְאֵין אַדִּירָה כַּתּוֹרָה
אֵין אַדִּיר כְּבֶן עַמְרָם וְאֵין אַדִּירִים כְּיִשְׂרָאֵל
מִפִּי אֵל...
מקור: "צלילי הארץ: שירי אהבה ושירי עם" , כלל, ברלין , 1922 , 29
על הגרסה:  זהו כל הטקסט במקור זה, וההמשך מצויין "וכו'".
מֵאִמְרַת אֵל
יִתְבָּרַךְ יִשְׂרָאֵל
מקור: "שירי עמי (Songs of my People)" , Anshe Emet Synagoogue , 1938 , 148
על הגרסה:  במקור זה מופיע השיר בלחן אחר, תימני.
מי פילל ומי מילל
יבורך כל ישראל
[כמו "הנוסח המקובל" למעט:]

כאלוהים [במקום כאדוניי, בכל הבתים]
[אותיות ז-ח]
אין זכאה כתורה
ואין חומדה כישראל

הקלטות (20)

הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 6
בית יד לבנים, רחובות, 23.5.08

ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
0:00 0:00
עיבוד: אליקום שפירא
שנת הקלטה: 1959
0:00 0:00
עיבוד: עדן פרטוש
אבוב: אהוד אביחיל
פסנתר: פדור הכהן הורביץ
צ: אמיל אדר
שנת הקלטה: לכל המאוחר 1972

נכלל בתכנית רדיו על עדן פרטוש שערך פרופ' יהואש הירשברג בשנת 1972. בסוף הביצוע שומעים מחיאות כפיים, ומכאן שהמקור בביצוע פומבי.

ביצוע כלי
0:00 0:00
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1956
0:00 0:00
גיטרה תימנית: אריק בר-אור
שנת הקלטה: 1962
עיבוד: לסלו רוט
ניצוח: לסלו רוט
שנת הקלטה: 197X

מתוך מחרוזת לשמחת תורה

ביצוע
0:00 0:00
ניצוח: סם גרוסמן
שנת הקלטה: 1960
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1958
נכלל בתקליט: Yemenite and other folk songs
עיבוד: יוסף הדר
ניצוח: יוסף הדר
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "שירי חג ומועד", מס' AN 48-70 בחברת "הד ארצי"
נכלל בתקליט: שירי חג ומועד
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: עדן פרטוש
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: המחצית הראשונה של 1949
מקור: תקליטון מס' 8254F בחברת Columbia

יצא גם בחברת "קול ציון". תיארוך ההקלטה לפי הדיסקוגרפיה של יואל ברסלר לשירים ספרדיים.

ברכה צפירה הקליטה את אותו עיבוד גם עם תזמורת קול ישראל בניצוח מרק לברי.

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: עדן פרטוש
ניצוח: גארי ברתיני
שנת הקלטה: 29.9.1961

ההקלטה נמצאת בסליל באוסף קול ישראל מתוארכת ליום 29.9.1961. התאריך חשוד, כי ביצוע מקהלת רינת "סעי יונה" הסמוך אליו בסליל מתוארך לאותו תאריך שנה קודם לכן (29.9.1960).

עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת המופע "רומנסרו ספרדי"
שנת הקלטה: 18.12.1968

מתוך מחרוזת שירים לשמחת תורה

הוקלט במופע "רומנסרו ספרדי"

שנת הקלטה: סדר פסח תשכ"ז
מקור: הקלטה מקומית

סולנים: דורית צפרוני ואיתן סער

עיבוד: נתן שחר
ניצוח: נתן שחר
שנת הקלטה: תחילת שנות ה-70
מקור: תקליט שירי ראש השנה וסוכות

על השיר

זהו פיוט נפוץ לשמחה תורה, שהודפס בעשרות מחזורים וספרי שירה בכל הקהילות ממזרח וממערב, ומחברו אינו ידוע (על-אף שיש טוענים רבים לכתר; למשל במחזור "רבא" מופיע המגיד מקוז'ניץ כבעל הנוסח). למידע נוסף על הפיוט ראו באתר הפיוט והתפילה, שם אפשר לשמוע את השיר בלחן הידוע במסורות "ספרדי המזרח" בביצוע משה נר-גאון, יהודה חיון ובניו, מקהלת חזנים המוגדרת "נוסח לבנון", חיים פרחי המוגדר "נוסח תורכיה" (החל מתזמון 2:26) ובווריאנט גם מסורת "ספרד - צפון אפריקה" מתוניס בביצוע אליהו חג'אג'. הלחן המוגדר "בבלי" בביצוע יעקב דוד חורי הוא לחן אחר, וכך גם הלחנים מתימן, פרס, אפגניסטן ויוון.

נוסח הטקסט המובא ב"אתר הפיוט והתפילה" הוא של הבן-איש-חי (נפטר ב-1909). התיעוד המוקדם ביותר ללחן הוא בדפוס בידי אברהם צבי אידלסון בשני מקורות בשנת 1922 (כשהתווים רשומים מימין לשמאל): "ספר השירים - קובץ חדש" וכן ב"צלילי הארץ". בשנת 1923 נדפס בכרך של "נגינות יהודי ספרד והמזרח" באנתולוגיה "אוצר נגינות ישראל", שם נדפס הלחן גם בנוסח נוסף של המילים באתחלתא "קול שמחה" (ראו בדף הנוכחי).

בשנת 1939 נדפס ב"מנגינות שירינו" בעריכת משה נתנזון לחן המזוהה כבבלי, ואשר חולק רכיבים משותפים עם הלחן המוכר. כך גם הלחן החסידי שנדפס כשיר מס' 2 ב"אוצר החסידות" בעריכת יעקב מזור ואנדרה היידו.

עוד הותאמו לאותו לחן:

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

קישורים ומשאבים (4)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם