הקטן
גופן
הגדל
גופן
הך ברגל
הַךְ בָּרֶגֶל מַטָּה, מַעְלָה עַד סְעֹר הַדָּם בִּיְקֹד! עֹל נִפְרֹק וְחִישׁ נֵקַלָּה, הוֹרָה כִּי נֵצֵא נִרְקֹד. עַד קוֹלֵנוּ תְּהוֹם יַבְקִיעַ וְהִרְנִין גִּבְעָה וָגַיְא, וְהִדְלִיק גָּבְהֵי רָקִיעַ שִׁיר עֻזֵּנוּ, שִׁיר עַם חָי! רַב כֹּחֵנוּ! שִׁיר נִפְצָחָה, לָעֲבוֹדָה בָּאֵשׁ וָחִיל! טוֹב לִסְחֹר בְּהוֹרָה כָּכָה – שְׁכוּרֵי שִׁיר וּשְׂרוּפֵי גִּיל! נַעֲצֹם עַיִן וְנַפְשִׁילָה אֶת רֹאשֵׁנוּ בִּמְחוֹל אוֹן עֵת נֵימִינָה וְנַשְׂמִילָה וְהַהוֹרָה כִּי נָרֹן! יוֹם תָּמִים מָלְאוּ כַּפַּיִם פְּרִי שָׂדַי, תְּלָמִים וְנִיר, אַךְ עַתָּה נְטוּ כְּתֵפַיִם וְתִרְקַע רַגְלֵנוּ שִׁיר. רַב תּוֹדוֹת לְךָ, שִׁיר כִּי תַּתָּ אֵשׁ בַּלֵּב וְגִיל יְקוֹד! הָבָה! רֶגֶל! מַעְלָה! מַטָּה! כָּל עוֹד כֹּחַ יֵשׁ לִרְקֹד!הך ברגל מטה, מעלה עד סעור הדם ביקוד! עול נפרוק וחיש נקלה, הורה כי נצא נרקוד. עד קולנו תהום יבקיע והרנין גבעה וגיא, והדליק גבהי רקיע שיר עוזנו, שיר עם חי! רב כוחנו! שיר נפצחה, לעבודה באש וחיל! טוב לסחור בהורה ככה – שכורי שיר ושרופי גיל! נעצום עין ונפשילה את ראשנו במחול און עת נימינה ונשמילה וההורה כי נרון! יום תמים מלאו כפיים פרי שדי, תלמים וניר, אך עתה נטו כתפיים ותרקע רגלנו שיר. רב תודות לך, שיר כי תת אש בלב וגיל יקוד! הבה! רגל! מעלה! מטה! כל עוד כוח יש לרקוד!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: ראובן גרוסמן (אבינועם)
לחן: נחום נרדי
כתיבה: 1937

הַךְ בָּרֶגֶל מַטָּה, מַעְלָה
עַד סְעֹר הַדָּם בִּיְקֹד!
עֹל נִפְרֹק וְחִישׁ נֵקַלָּה,
הוֹרָה כִּי נֵצֵא נִרְקֹד.

עַד קוֹלֵנוּ תְּהוֹם יַבְקִיעַ
וְהִרְנִין גִּבְעָה וָגַיְא,
וְהִדְלִיק גָּבְהֵי רָקִיעַ
שִׁיר עֻזֵּנוּ, שִׁיר עַם חָי!

רַב כֹּחֵנוּ! שִׁיר נִפְצָחָה,
לָעֲבוֹדָה בָּאֵשׁ וָחִיל!
טוֹב לִסְחֹר בְּהוֹרָה כָּכָה –
שְׁכוּרֵי שִׁיר וּשְׂרוּפֵי גִּיל!

נַעֲצֹם עַיִן וְנַפְשִׁילָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ בִּמְחוֹל אוֹן
עֵת נֵימִינָה וְנַשְׂמִילָה
וְהַהוֹרָה כִּי נָרֹן!

יוֹם תָּמִים מָלְאוּ כַּפַּיִם
פְּרִי שָׂדַי, תְּלָמִים וְנִיר,
אַךְ עַתָּה נְטוּ כְּתֵפַיִם
וְתִרְקַע רַגְלֵנוּ שִׁיר.

רַב תּוֹדוֹת לְךָ, שִׁיר כִּי תַּתָּ
אֵשׁ בַּלֵּב וְגִיל יְקוֹד!
הָבָה! רֶגֶל! מַעְלָה! מַטָּה!
כָּל עוֹד כֹּחַ יֵשׁ לִרְקֹד!
הך ברגל מטה, מעלה
עד סעור הדם ביקוד!
עול נפרוק וחיש נקלה,
הורה כי נצא נרקוד.

עד קולנו תהום יבקיע
והרנין גבעה וגיא,
והדליק גבהי רקיע
שיר עוזנו, שיר עם חי!

רב כוחנו! שיר נפצחה,
לעבודה באש וחיל!
טוב לסחור בהורה ככה –
שכורי שיר ושרופי גיל!

נעצום עין ונפשילה
את ראשנו במחול און
עת נימינה ונשמילה
וההורה כי נרון!

יום תמים מלאו כפיים
פרי שדי, תלמים וניר,
אך עתה נטו כתפיים
ותרקע רגלנו שיר.

רב תודות לך, שיר כי תת
אש בלב וגיל יקוד!
הבה! רגל! מעלה! מטה!
כל עוד כוח יש לרקוד!


 פרטים נוספים


נוסח שזכרה ציונה קיפניס

[שורה 3]
עֹל נִפְרֹקָה וְחִישׁ נֵקַלָּה
[שורה 3]:
עול נפרוקה וחיש נקלה
ביצוע: אהובה צדוק
עיבוד: נחום נרדי


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אורה פיין
שנת הקלטה: 24.12.1992
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הוקלט עבור עבודת המוסמך של אוכמא שפרן.

על השיר

ר' השיר בלחן מרק לברי ובלחן לא ידוע. לשיר גם לחן רביעי מאת פואה גרינשפון.

על פי כרטסת מאיר נוי, המילים חוברו בשנת 1937 בעת טיול לגליל.

לדברי אורה פיין, בילדותה קראו לשיר "הורה עין חרוד".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם