נחמו עמי ♫

נַחֲמוּ, נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם.
דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ
כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ,
כִּי לָקְחָה מִיַּד אֲדֹנָי כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.

הִתְעוֹרְרִי, הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם,
אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד אֲדֹנָי אֶת-כּוֹס חֲמָתוֹ,
אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית.

בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.
בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ,
וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ – אָמַר גֹּאֲלֵךְ, אֲדֹנָי.

אֶפְתַּח עַל-שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת;
אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם.
אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז, שִׁטָּה, וַהֲדַס, וְעֵץ שָׁמֶן;
אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ, תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו.

עִבְרוּ, עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים, פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם;
סֹלּוּ, סֹלּוּ הַמְסִלָּה, סַקְּלוּ מֵאֶבֶן,
הָרִימוּ נֵס עַל-הָעַמִּים.

וּפְדוּיֵי אֲדֹנָי יְשׁוּבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה,
וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל-רֹאשָׁם.

נַחֲמוּ, נַחֲמוּ עַמִּי.