מילים (3 גרסאות)
עַל הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל
וּבַדֶּקֶל בֵּין עֳפָאָיו
שָׁם שַׁיָּרָה גְּמַלִּים טְעוּנָה זָהָב
יָא אַבּוּ פַתְחִי יָא בַּגְדָּדִי
פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ יָא מַחְמַדִּי
טוּס וְעוּף אֶל אֶרֶץ סָמוּאֵל
וְכֹה תַּגִּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
כֶּסֶף יֵשׁ לָנוּ שְׁלֹשָׁה מִילְיוֹן
נִקְנֶה נִבְנֶה אֶת הַר נָפּוֹלְיוֹן
וּבְאֻרְווֹתֵינוּ סוּסוֹת מְלֵאוֹת חֵן
אַךְ אֵין מִי שֶׁיִּרְכַּב עֲלֵיהֶן
הַבַּגְדָּדִי יָצוֹא יָצָא לְתֵל אָבִיב
הַבַּגְדָּדִי יָצוֹא יָצָא וְטוֹלְקָאִי מָצוֹא מָצָא
הָיָה זֶה בַּקָּפֶה, יָשְׁבוּ לְיַד כּוֹס תֵּה
שְׁמַע יְדִידִי טוֹלְקָאִי הוּא אָמַר
שְׁמַע יְדִידִי טוֹלְקָאִי אֲנִי עָשִׁיר וּבַּנְקָאִי
הָיָה זֶה בַּקָּפֶה, יָשְׁבוּ לְיַד כּוֹס תֵּה
מִקְרֶה מוּזָר שָׁם קָרָה שָׁם קָרָה
אַחֲרֵי יְשִׁיבָה שֶׁל שָׁעָה שֶׁל שָׁעָה
חוֹזֶה שָׁם נֶחְתַּם עַל מִילְיוֹן שֶׁקֶל זָהָב
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי
הוֹלְמִים וְדוֹפְקִים פַּטִּישִׁים
נַגָּרִים בְּקַבְּלָנּות שָׁם עוֹבְדִים
מְכִינִים הֵם אַלְפֵי אַרְגָּזִים
וְשִׁירָה לְאֻמִּית הֵם שָׁרִים
טוֹב לִחְיוֹת טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ
כֶּסֶף רַב כֶּסֶף רַב בְּעַד גְּמַלֵּינוּ
דַפְלִי דַפְלִי פְּלוּס כְּתִיר
לָא מוּשׁ מַסְחָרָה מוּשׁ מַשְׁבִּיר
[מנגינת "בין נהר פרת"]
בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל
עַל הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל
וּבַדֶּקֶל בֵּין עֳפָאָיו
עוֹמְדִים שַׂקִּים מְלֵאִים זָהָב
מֵהָרֵי פַתְחִי הַבַּגְדָּדִי
פְּרֹס כְּנָפֶיךָ נָא מַחְמַדִּי
עוּף וְטוּס לְאֶרֶץ סָמוּאֵל
וְכֹה תֹּאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
כֶּסֶף יֵשׁ לָנוּ שְׁלֹשָׁה מִילְיוֹן
נִקְנֶה וְנִבְנֶה אֶת הַר נָפּוֹלֵאוֹן
בְּאֻרְווֹתֵינוּ סוּסוֹת מְלֵאוֹת חֵן
וְאֵין מִי שֶׁיִּרְכַּב עֲלֵיהֶן
[מנגינת "פעם אחת בחור יצא אל הכביש"]
הַבַּגְדָּדִי יָצוֹא יָצָא לְתֵל אָבִיב
הַבַּגְדָּדִי יָצוֹא יָצָא אֶת טוּלְקָאִי שָׁם מָצָא
הָיָה זֶה בַּקָּפֶה
יָשְׁבוּ הֵם עַל כּוֹס תֵּה
שְׁמַע יְדִידִי טוֹלְקָאִי - הוּא אָמַר
שְׁמַע יְדִידִי טוֹלְקָאִי עָשִׁיר אֲנִי וּבַּנְקָאִי
הָיָה זֶה בַּקָּפֶה
יָשְׁבוּ הֵם עַל כּוֹס תֵּה
[מנגינת "אוי דודל אוי דודל אוי דו"]
וּמִקְרֶה מַה מּוּזָר שָׁם קָרָה, שָׁם קָרָה
אַחֲרֵי יְשִׁיבָה שֶׁל שָׁעָה, שֶׁל שָׁעָה
חוֹזֶה שָׁם נֶחְתַּם עַל מִילְיוֹן שֶׁל זָהָב
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי
[מנגינת "שלום עליכם יהודי"]
מָה עוֹשִׂים שָׁם בְּבַּגְדָּד
מָה עוֹשִׂים שָׁם בְּבַּגְדָּד
שָׁם מוֹנִים דִּינָרִים
שָׁם מוֹנִים דִּינָרִים
עַל גְּמַלִּים וַחֲמוֹרִים
מוֹבִילִים חֲבִילוֹת
שָׁם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים
וְיוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת
[מנגינת "לא צריך צעירות"]
עִם פַתְחִי מִבַּגְדָּד
עָשָׂה לִי הַפְתָּעָה
שֶׁלֹּא רָאִיתִי כְּמוֹתָהּ
[לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל] X2
עַם יִשְׂרָאֵל חַי; כֶּסֶף יֵשׁ בְּלִי דַּי
הַצִּימֶנְט שֶׁלּוֹ יִהְיֶה נָחוּץ וַדַּאי.
[מנגינת "בחלון הווילון התרומם"]
מְצַלְצְלִים פַּעֲמוֹנִים הַגְּמַלִּים
בֶּדוּאִים לְפָּלֶסְטִינָה הוֹלְכִים
שִׁשִּׁים רִבּוֹא צְעִירִים וּזְקֵנִים
וְשִׁירָה לְאֻמִּית בְּפִיהֶם
[מנגינת "טוב לחיות בארצנו"]
טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ
כֶּסֶף רַב וְזָהָב עַל גְּמַלֵּנוּ
דַּהַב פִי דַּהַב פִי פְלוּס-קְטִיר
לָא מוּשׁ מַסְחָרָה, מוּשׁ מַשְׁבִּיר
[מנגינת "שישו ושמחו בני עמנו"]
שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּנֵי עַמֵּנוּ
הָלְאָה הָעֶצֶב יֵאוּשׁ וִיגוֹנִים
תְּשַׂחֵק עוֹד תִּקְוָה לְפָנֵינוּ
וְנֵצֵא בְּרִקּוּדִים בְּלִי תַּחְתּוֹנִים.
בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל
עַל הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל
וּבַדֶּקֶל בֵּין עֳפָאָיו
עוֹמְדִים שַׂקִּים טְעוּנֵי זָהָב
מֵאִיר פַתְחִי הַבַּגְדָּדִי
חוּשׁ נָא בּוֹא אֵלַי מַחְמַדִּי
טוּס עֲבֹר לְאֶרֶץ יִשְׁמָעאֵל
וְכֹה תַּגִּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
כֶּסֶף יֵש לָנוּ שְׁלֹשָה מִילְיוֹן
נִקְנֶה נִבְנֶה אֶת הַר נָפּוֹלֵיאוֹן
סוּסוֹת בְּאֻרְווֹתֵינוּ מְלֵאוֹת חֵן
אַךְ אֵין מִי שֶׁיִּרְכַּב עֲלֵיהֶן
[מנגינת "פעם אחת בחור יצא אל הכביש"]
הַבַּגְדָּדִי יָצוֹא יָצָא לְתֵל אָבִיב
הַבַּגְדָּדִי יָצוֹא יָצָא
וְאֶת טוֹלְקָאִי הוּא שָׁם מָצָא
הָיָה זֶה בַּקָּפֶה, יָשְׁבוּ הֵם עַל כּוֹס תֵּה
שְׁמַע נָא יְדִידִי טוֹלְקָאִי הוּא אָמַר
שְׁמַע נָא יְדִידִי טוֹלְקָאִי אֲנִי עָשִׁיר וּבָּנְקָאִי
הָיָה זֶה בַּקָּפֶה, יָשְׁבוּ לְיַד כּוֹס תֵּה
I'm very pleased to meet you sir
הוּא אָמַר
I'm very pleased to meet you sir
בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אַתָּה מְבַשֵּׂר
הָיָה זֶה בַּקָּפֶה יָשְׁבוּ הֵם עַל כּוֹס תֵּה
[מנגינת "מעשה שהיה בחמור"]
וּמִקְרֶה מַה מּוּזָר פֹּה קָרָה פֹּה קָרָה
אַחֲרֵי יְשִׁיבָה שֶׁל שָׁעָה שֶׁל שָׁעָה
חוֹזֶה שָׁם נִכְתַּב
עַל מִילְיוֹן שֶׁל זָהָב
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי
[מנגינת "לא צריך צעירות"]
כֶּסֶף לָנוּ יֵשׁ
נִמְכֹּר גַּם הַפַּרְדֵּס
יָבוֹאוּ הַגְּמַלִּים
נְפַטֵּר פּוֹעֲלִים
לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל
[מנגינת "שלום עליכם יהודי"]
מָה עוֹשִׂים שָׁם בְּבַּגְדָּד?
שָׁם מוֹנִים דִּינָרִים וְיוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת
עַל גְּמַלִּים וַחֲמוֹרִים
שָׁם עוֹמְסִים הָאוֹצָרוֹת
[מנגינת "היא עמדה בחלון"]
מְצַלְצְלִים פַּעֲמוֹנֵי הַגְּמַלִּים
בֶּדוּאִים לְפָלֶשְׂתִּינָה עֹולִים
שִׁשִּׁים רִבּוֹא זְקֵנִים וּנְעָרִים
וְשִׁירָה עַלִּיזָה הֵם שָׁרִים
[מנגינת "טוב לחיות בארצנו"]
טוֹב לִחְיוֹת טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ
כֶּסֶף רַב וְזָהָב עַל גְּמַלֵּינוּ
דַּהַב פִי דַּהַב פִי פְלוּס כְּתִיר
לָה מוּשׁ מַסְחָרָה מוּשׁ מַשְׁבִּיר
[מנגינת "היא עמדה בחלון"]
דּוֹפְקִים הוֹלְמִים שָׁם הַפַּטִּישִׁים
בְּקַבְּלָנוּת שָׁם עוֹבְדִים הַנַּגָּרִים
מכונים (מְכִינִים?) הֵם אַלְפֵי אַרְגָּזִים
וְשִׁירָה עַלִּיזָה הֵם שָׁרִים
[נשמח לזיהוי המנגינה]
לעבן זאל אוֹצָר אֶפֶנְדִי פַתְחִי
וָואס ער הָאט גאמערט א נָיֶיע וֶעלְט
לעבן זאל אוֹצָר בָּאגְדָאדִי
וָואס ער הָאט געבראכט מְזֻמָּן גֶעלְט
[מנגינת "שישו ושמחו בני עמנו"]
שִׂישׂוּ וְשִׂישׂוּ כָּל בְּנֵי עַמֵּנוּ
הָלְאָה עֶצֶב יֵאוּשׁ וִיגוֹנִים
כִּי קְרוֹבָה לָבוֹא גְּאֻלָּתֵנוּ
צְאוּ לִרְקֹד לָרְחוֹבוֹת בְּתַחְתּוֹנִים
[כנראה מנגינת הפזמון של "המשיח", שירו של קיפניס]
הַמָּשִׁיחַ הִנֵּה בָּא הִנֵּה בָּא
הַזָּהָב כְּבָר הוּבָא כְּבָר הוּבָא
מַר שׁוֹן מַר שׁוֹן בּוֹא מַר שׁוֹן
בָּא מָשִׁיחַ שֶׁל אַפְּרִיל רִאשׁוֹן
הֵידָד הֵידָד הֵידָד הֵידָד
הקלטות (1)
על השיר
פרודיה לפי השירים בין נהר פרת, על יד המחנה, מעשה שהיה בחמור [או אחד מ"אחיו"], היא עמדה בחלון (לחן חלק זה מתחיל קצת אחרת), טוב לחיות בארצנו, שמחו שישו כל בני עמנו, ובנוסח המורחב מפנקסה של ה' חיותמן גם המשיח (כנראה) ולחן שטרם זוהה שהותאם לבית ביידיש. שורת המילים "כשם שאני יהודי" לקוחה מהשיר סודות מן החדר.
כותב בן ציון מיכאלי, "החוות החקלאיות: ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ ישראל תרנ"ט-תרע"ד 1899–1914), הוצאת מלוא, 1979, עמ' 104–105:
אחד השומרים העבריים בחווה [בהרטוב, כנראה סביב 1912] היה איש יפה תואר, דומה בחיצוניותו לבדווי. שמו היה מאיר פתחי, שבא לארץ מן העיר עאנה אשר בעיראק. בהתנהגותו של מאיר פתחי הייתה נסוכה אצילות רבה. השומר התחבב על פועלי החווה ועל בני המושבה השכנה. מנהל החווה הציג את השומר לפני חברי ועד המושבה של הרטוב ולחש על אוזנם סוד כמוס – ברשותו של מאיר, בעיראק, יש אוצר זהב מוסתר. והוא מוכן להביאו בשביל בניין הארץ. נפוצו שמועות ואגדות על מוצאו של מאיר, על משפחתו ועל שבטו החי אי שם באחת מארצות המזרח.
הואיל ובאותם הימים לא היה קיים קשר תחבורה מהיר עם עיראק, אי אפשר היה לברר מה אמת בדבריו על מאיר פתחי. הממשלה נאותה לתת רישיון להבאת הזהב ארצה ואף נתנה משמר לליווי אורחת הגמלים שאורגנה להבאת מטעני הזהב. מאיר פתחי יצא עם השיירה, כולם ליווהו בברכות חמות, אך הוא יצא ולא חזר. נחלקו הדעות: יש שסברו כי האיש היה בדאי, אחרים אמרו שקרהו אסון בדרך. זה כוחה של אגדה: היא נפוצה בכל הסביבה ונשארה תלויה באוויר ימים רבים.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.