מילים (12 גרסאות)
שֶׁיָּשְׁבוּ גֶ'נְטֶלְמֵנִים וְהִרְגִּישׁוּ שִׁעֲמוּם
אָז קָם לוֹי ג'וֹי וְנָשָׂא נְאוּם:
שׁעוֹד כּוֹסִית שֶׁל וִיסְקִי לֹא תַּזִּיק לוֹ כְּלוּם
שׁעוֹד כּוֹסִית וְעוֹד כּוֹסִית
וְעוֹד כּוֹסִית שֶׁל וִיסְקִי
לֹא תַּזִּיק לוֹ כְּלוּם.
שֶׁהָיָה בַּמִּלְחָמָה
כְּשֶׁיָּרוּ הַתּוּרְכִּים בְּכַדּוּרֵי הַדּוּם דוּם
אָז קָם אָלֶנְבִּי וַיִּפְתַּח בִּנְאוּם
(אוֹ אָז קָם לוֹיְד ג'וֹרְג' וַיִּפְתַּח בִּנְאוּם וכו')
כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל וִיסְקִי לֹא תַּזִּיק לוֹ כְּלוּם
כִּי עוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל וִיסְקִי
לֹא תַּזִּיק לוֹ כְּלוּם
כְּשֶׁבָּא לְבַקֵּר אֶת הָעִיר חַרְטוּם
אָז קָם וְקָרָא וְקִשְׁקֵשׁ בַּקֻּמְקוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"שׁ לֹא תַּזִּיק בִּכְלוּם
מַעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה בַּמִּלְחָמָה
כְּשֶׁיָּרָה הָאוֹיֵב כַּדּוּרֵי דּוּם-דוּם
אָז קָם אוֹפִיצֵיר וְנָאַם נְאוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש לֹא תַּזִּיק בִּכְלוּם
מַעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה בַּפַּרְלָמֶנְט
כְּשֶׁיָּשְׁנוּ הַצִּירִים הַשְּׂנוּאִים
אָז קָם לוֹאִי ג'וֹרְג' וְנָאַם נְאוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש לֹא תַּזִּיק בִּכְלוּם
בַּיָּמִים הַגְּדוֹלִים בְּסַן רֶמוֹ
כְּשֶׁדָּנוּ הַצִּירִים בִּדְבַר הַלְּאֹם
אָז קָמוּ [!] ד"ר וַיְצְמָן וְנָאַם נְאוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש לֹא תַּזִּיק בִּכְלוּם
פִּהֲקוּ הַצִּירִים מֵרֹב שִעֲמוּם
וְעָלָה לוֹיְד ג'וֹרְג' וְנָשָׂא נְאוּם
כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש לֹא תַּזִּיק כְּלוּם
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּפְּרִינְץ אוֹף וֶולְס
שֶׁנָסַע לְבַקֵּר אֶת הָעִיר חַרְטוּם
וְעָמַד וְנָאַם וְקִשְׁקֵש בַּקֻמְקוּם
כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש לֹא תַּזִּיק כְּלוּם
וּבַחַג הַגָּדוֹל שֶׁל סַן-רֶמוֹ
כְּשֶׁדָּנוּ וְעָסְקוּ בְּעִנְיְנֵי הַלְּאֹם
אָמַר וַיְצְמָן לְסוֹקוֹלוֹב: אַל נוֹאָשׁ רֶבּ נָחוּם
כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש לֹא תַּזִּיק כְּלוּם
וּבַחַג הַגָּדוֹל שֶׁל פּוּרִים
כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה עָפָה כְּלִי [?] רוּם (אולי: כְּלֵי?)
יוֹצְאִים יְהוּדִים וְרוֹקְדִים וְשׁוֹתִים
כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש לֹא תַּזִּיק כְּלוּם
עֵת בּוֹ דָּנוּ וְעָסְקוּ
בְּעִנְיְנֵי הַלְּאֹם
אָמַר וַיְצְמָן לְסוֹקוֹלוֹב
"אַל יֵאוּשׁ רַבִּי נָחוּם
כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש
לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם..."
וֹבַפַּרְלָמֶנְט הֵן קוֹרֶה לְעִתִּים
מִתְנַמְנְמִים הַצִּירִים מֵרֹב שִׁעֲמוּם
אָז קָם לוֹיְד-ז'וֹרְז' וְנוֹשֵׂא נְאוּם
"כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש
לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם..."
וּכְשֶׁחָנַךְ הַפְּרִינְס אוֹף וֶלס
אֶת הָעִיר כַרְטוּם [חַרְטוּם]
בִּקְּשׁוּהוּ לְדַבֵּר וְלָשֵׂאת נְאוּם
הוּא פִּטְפֵּט וּפִטְפֵּט
וְקִשְׁקֵשׁ בַּקֻּמְקוּם
"שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל יָי"ש
לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם..."
בִּימֵי הַמִּלְחָמָה
כְּשֶׁדָּנוּ הַגּוֹיִים
עַל אוֹדוֹת הָאֻמָּה
אָז קָם וַיִצְמַן
וְנָשָׂא נְאוּם:
עוֹד טִפָּה שֶׁל יַי"ש
לֹא תַּזִּיק לֹא כְלוּם!
עוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל יַי"ש
עוֹד טִפָּה שֶׁל יַי"ש
לֹא תַּזִּיק לֹא כְלוּם.
שֶׁהָלַךְ לְבַקֵּר אֶת הָעִיר חַרְטוּם
עָמַד וְקָרָא וְקִשְׁקֵשׁ בַּקֻּמְקוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל יָ"ש לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם
וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה שֶׁל יָ"ש
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל יָ"ש לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם
שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם הַיָּאטִים וְהִרְגִּישׁוּ שִׁעֲמוּם.
אָז קָם הָאֶחָד וּפָתַח בִּנְאוּם:
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל בָּארֶד לֹא תַּזִּיק לוֹ כְּלוּם.
וְעוֹד טִפָּה, וְעוֹד טִפָּה, וְעוֹד טִפָּה שֶׁל בָּארֶד
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל בָּארֶד לֹא תַּזִּיק לוֹ כְּלוּם.
שֶׁהִרְטִיבָה אֶת הַמִּטָּה כֻּלָּהּ
אָז קָם הַמֶּלֶךְ וַיִּשָּׂא נְאוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל פִּיפִּי לֹא תַּזִּיק לֹא כְּלוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל פִּיפִּי
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל פִּיפִּי
לֹא תַּזִּיק לֹא כְּלוּם!
כְּשֶׁהָיִינוּ שׁוֹהִים בְּכִנֶּרֶת הַקְּבוּצָה
אָז קָם גֵּרְשוֹן וְנָשָׂא נְאוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל לֶבֶּנִיָּה לֹא תַּזִּיק פֹּה כְּלוּם
וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה שֶׁל לֶבֶּנִיָּה
עוֹד טִפָּה שֶׁל לֶבֶּנִיָּה לֹא תַּזִּיק פֹּה כְּלוּם.
את השיר למדנו מבוגרי הסניף שיצאו להכשרה ושרנו בקרית חיים במחצית השניה של שנו החמישים.
שֶׁיָּשְׁבוּ הַחֲנִיכִים וְהִרְבִּיצוּ שִׁעֲמוּם
אָז קָם הַמַּדְרִיךְ וְנָשָׂא הַנְּאוּם:
כִּי עוֹד טִפָּה שֶׁל רוּם לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם
כִּי עוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה שֶׁל רוּם
כֵּן עוֹד טִפָּה שֶׁל רוּם לֹא תַּזִּיק בִּמְאוּם.
שֶׁיָּשְׁבוּ גֶ'נְטֶלְמֵנִים וְהִרְגִּישׁוּ שִעֲמוּם
אָז קָם לוֹי ג'וֹי וְנָשָׂא נְאוּם
שֶׁעוֹד טִפָּה שֶׁל וִיסְקִי
לֹא תַּזִּיק לוֹ כְּלוּם
וְעוֹד טִפָּה וְעוֹד טִפָּה
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל וִיסְקִי
וְעוֹד טִפָּה שֶׁל וִיסְקִי
לֹא תַּזִּיק לוֹ כְּלוּם
הקלטות (7)
על השיר
השיר נכתב כנראה זמן קצר אחרי ביקור הנסיך מווילס בחרטום שבסודן באפריל 1930 (ראו ידיעה בPittsburgh Press). השיר אותר בפנקס פרטי המתוארך ל-1934 ובפנקס פרטי נוסף שהחל בשנות העשרים והסתיים כנראה באמצע שנות השלושים.
השיר לא נשכח מייד: על פי עדויות ב"חדשות בן עזר", משה ברק כתב (בגליון 312) כי למד אותו בשנת 1939 או 1940 בקריית חיים, ופוצ'ו (בגיליון 311) מעיד כי למד את הנוסח שהכיר במקווה ישראל ב-1946. הנוסח המקומי שהכיר צבי גלעד הושר בסוף שנות החמישים.
משה ברק כותב:
גירסתו של פוצ'ו על "השיעמום בפרלמנט האנגלי" וזו שלי על "כדורי הדום-דום במלחמה" (מלחמת העולם הראשונה) שתיהן גירסאות שונות של שיר כלל ארצי ולא של גנובה (פלגיאט) מקומית.
שתי הגירסאות שלנו שותפות ב"לגלוג על הבריטים והתמכרותם לטיפה המרה" אך בגירסה ששרנו בקרית חיים זה נעשה מתוך איזכור נשק הדום-דום ששימושו נאסר באמנות הבינלאומיות. אני מעיד עלי ששמעתי שיר זה בשנת 1939 או לכל היותר בשנת 1940, כלומר שש שנים לפני שפוצ'ו למד שיר זה במחנה במקוה ישראל. זמן מספיק כדי להשכיח מן התודעה את זוועת הכדורים הקטלניים שמובנם השתכח, והוחלפו בגירסה על "ישיבת ג'נטלמנים והרבה שעמום."
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
המילה "יאַטים" כיכבה בשירי שנות ה-40: "חבר'ה לצים, חברה יאטים" ב"פזמורת חיילים" של אורלנד; "הי עלו נא חבר'ה יאטים" ב"שיר הזקס" של גורי וכן בנוסח מקומי מאיילת-השחר לשיר השטות "עוד טיפה": "ישבו שם היאַטים והרגישו שעמום". מה משמעותה של המילה ה'חברמנית' הזאת?
מיכה נצר (יליד 1930) משיב: "יאַט הוא בחור צעיר, גם שובב. המקור הוא יידיש". במילון העולמי לעברית מדוברת (בן אמוץ ובן יהודה) נכתב כי יאַט הוא "מוצלח, בן-חיל"; גם שם היידיש מצוינת כמקור המילה.
יהודה זיו, איש הפלמ"ח והלשון (יליד 1926), מרחיב מעט:
בשעתו (1945-1943 ואילך) שרתי בפלמ"ח, מכל הלב – עם 'סוליימאן הגדול' ואף בלעדיו: 'חבר'ה לֵצִים, חבר'ה יָאטִים' – כינוי ששאלה היידיש מן הפולנית; כך למדתי מפיה של פרופ' חוה טורניאנסקי, חוקרת לשון יידיש. משמעות הכינוי – 'בחור כהלכה' ('חברה-מאַן' ביידיש).