שיר ערש

מִמְּרוֹמֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת יָהֵל הַיָּרֵחַ: רֹךְ אוֹרֵהוּ אֶל-כָּל-יֶלֶד וְיַלְדָּה שׁוֹלֵחַ. נוּמִי, יַלְדָּתִי, בָּעֶרֶשׂ, הֵרָגְעִי וָנוּמִי, עַד יָעִיר אוֹתָךְ קַו-חֶרֶס וְיִקְרָא לָךְ: "קוּמִי!" ‏מִשָּׁמַיִם זַךְ גַּפַּיִם, יֵדֶא כְּרוּב אֵלַיִךְ: רֹן יָרֹן לָךְ בֶּן-שָׁמַיִם וְיָגֵן עָלַיִך. נוּמִי, יַלְדָּתִי... מַזָּלֵךְ יָאֵר חַיַּיִךְ, יַלְדָּתִי מֵירוֹנָה! רֹאשׁ נָרִימָה בְּיָמַיִךְ, וְנָשׁוּב צִיּוֹנָה! נוּמִי, יַלְדָּתִי...ממרומי שמי התכלת יהל הירח ‏רוך אורהו אל כל ילד וילדה שולח ‏נומי, ילדתי, בערש הרגעי ונומי ‏עד יעיר אותך קו חרס ויקרא לך: קומי. ‏משמים זך גפיים ידא כרוב אליך. ‏רון ירון לך בן שמים ויגן עליך. נומי, ילדתי בערש... מזלך יאר חייך, ילדתי מירונה! ראש נרימה בימייך, ונשוב ציונה! נומי, ילדתי בערש...

מילות השיר כפי שנדפסו לראשונה ב"מזכרת מנחם" (1918).